תום סאס: טירופי הושיע אותי, הטירוף והנישואים של ווירג'יניה וולף, פרק ראשון מספר בשלבי תרגום  |  

"לכל אדם הזכות לחופש המחשבה?"
כליאת אנשים כ"סכיזופרניים" סותרת את האמור בסעיף 18 בהצהרת זכויות האדם של האו"ם: "כל אדם זכאי לחופש המחשבה..."
טריבונל ברטרנד ראסל הבינלאומי החמישי בנושא זכויות האדם בפסיכיאטריה, ברלין 2001 (בתמונה מימין, פאולו קואליו)



 אליס האלמי

 פורסם ב'כפיה' מס. 6, עיתון עמותה ישראלית למאבק בתקיפה פסיכיאטרית (ע"ר), פברואר 02

את הרעיון לעריכת אירוע שיקרא 'טריבונל ראסל בנושא זכויות האדם בפסיכיאטריה' העלו עוד ב-1998 חברי הקבוצה הברלינאית Irren Offensive (מתקפת המשוגעים). תיאטרון פוליטי בצורת משפט פומבי - הטריבונל מתנהל בשיטה של משפט ציבורי המורכב מתביעה, הגנה וחבר מושבעים - נראה כדרך הטובה ביותר להעלות את הנושא לבדיקה ציבורית.
ברטרנד ראסל הקים את הטריבונל הראשון שלו - על פשעי המלחמה של האמריקנים בוייטנאם בשנת1967 - לקידום נושא זכויות האדם כשכל טריבונל מאז (היו 4) עסק בהיבט אחר של הפרות זכויות האדם. הסירוב של 'קרן ברטרנד ראסל לשלום' ב- 98' להרשות שימוש בשמו הוביל לפניה לדניאל דיפר, חברו של מישל פוקו, שנתן את הסכמתו לעריכת 'טריבונל פוקו למעמד זכויות האדם בפסיכיאטריה' בתיאטרון הפולקסבינה בברלין במאי 98' ואף השתתף בו. לא בטוח מה הייתה יכולה להיות עמדתו של פוקו עצמו על עריכת  'טריבונל' בשמו.
זו הייתה הפעם הראשונה ככל הידוע שבו עמדה הפסיכיאטריה למשפט ציבורי הבודק האם מעשיה הם בגדר הפרת זכויות אדם, משפט שחבר המושבעים בו הורכב מנציגי רזיסטאנס פסיכיאטריים בלבד.
ראו את פסק הדין בכתובת: http://www.foucault.de/hebrew.gif
זאת הייתה תחילתה של עבודת הצוות בין ה'עמותה' לארגוני חו"ל בכלל וארגון הברלינאי בפרט וראשית ההיכרות עם קייט מילט ותומאס סאס. הפרויקטים הבאים תוכננו ובוצעו ביחד. בעקבות 'טריבונל פוקו' נאותה 'קרן ברטרנד ראסל' לתת את שמו לטריבונל החמישי שלה.
כנקודת מוצא לבדיקה החדשה בנושא זכויות האדם בפסיכיאטריה נבחר מאמרו של האוסטרלי ריצ'ארד גוסדן "כיווץ חופש המחשבה" שפורסם בפברואר 1997 ב- Journal of Human Rights and Technology (Vol 1). גוסדן טוען כי ההתנהלות הפסיכיאטרית של קיטלוג וכליאת אנשים כ"סכיזופרניים" סותרת את מילותיו הראשונות של סעיף 18 בהצהרת זכויות האדם של האו"ם משנת 1948 "כל אדם זכאי לחופש המחשבה...". הוחלט על כן לקרוא לאירוע "חופש המחשבה" ולפרוס אותו על שני חלקים: טריבונל ראסל החמישי שיזמן עדים מכל העולם, והסימפוזיון המדעי "הנפש נגד הגנים" (geist gegen gene), שם שהוצע לאירוע ע"י דיטר קאמפה מנהל מוזיאון בית "ועידת ואנזה" בברלין.
סימפוזיון זה דן בנושאים החורגים מהבנאליות של הידע הביו-טכנולוגי והאידיאולוגיה האיגנית (="השבחת האדם") עם המסחור של מדעי החיים גוברת הסכנה של מדידת ערך חיי אדם
באיכות הגנים שלו: הערכה גבוהה של גנים "טובים" הולכת יד ביד עם הפחתה בערכם של גנים "חולים", גזענות ללא גזע מקודמת כך על בסיס של פרופילים גנטיים. הקריטריון לאדם המושלם גנטית יישאר נסתר ורק ישקף את ההתפתחויות בתחום הביולוגיה והרפואה. בין המשתתפים בסימפוזיון זה היה מבקר המדע הגרמני איוון איליץ (ספרו "נקמת הרפואה" פורסם בעברית ב-1976) פגישה עם ראשי משרד האו"ם לקבלת חסות הבהירה כי פירושה של זו הוא שליטה מוחלטת של האו"ם בניהול האירוע -ולכן הסתפקנו בקבלת ברכתה של מרי רובינזון, הנציב העליון לזכויות אדם, שהוקראה בערב הפתיחה בידי  נציג האו"ם בגרמניה. זו הפעם הראשונה בה הועדה לזכויות האדם של האו"ם מתייחסת באופן רשמי לכפיה הפסיכיאטרית במערב כלהפרת זכויות אדם. 
בשל שיתוף הפעולה הגרמני-ישראלי-אמריקני בהקמת הטריבונל הוחלט מראש על עריכת 3 ישיבות, בברלין, ניו יורק וירושלים, כאשר בבסיס כל אחת מהן תעמוד בדיקתו של נושא אחד.  הישיבה בברלין עסקה בהיסטוריה של הפסיכיאטריה - הפסיכיאטריה כזכור היא "המצאה" גרמנית. שמענו עדויות של אנשים אשר עקב התיוג הפסיכיאטרי של "חולי נפש" נשלל מהם כבוד האדם והמנסים להשיבו ע"י דרישתם כי תיוג זה ימחק, שמענו עדויות של אנשים אשר נרדפו בשל מחשבותיהם ונכלאו במוסדות פסיכיאטריים, שמענו עדויות של אנשים שהופלו לרעה בשל מיניותם ומגדרם, ושמענו עדויות של אנשים שנרדפו בשל חוסר התאמתם החברתית. שמענו עדויות של ניצולי השמדת העם הגרמנית המבוססת על הרפואה (השואה) מתקופת הנאצים, עדותם של אלווירה מאנטיי, הניצולה היחידה ככל הידוע מרציחות הפסיכיאטרים הגרמנים שהחלו בשנת 1939 ופרידריך צאוורל, ניצול מהמחלקה של הפסיכיאטר הווינאי היינריך גרוס, כמו כן שמענו עדויות של אנשים שבייאושם העמוק הכריזו על רצונם להתאבד וחיפשו עזרה, ונענשו על כך בכליאה במוסדות פסיכיאטריים. עדויות אלו ודיוני הסימפוזיון ניתן לשמוע באתר:
freedom-of-thought.de
   

ר' דיווח על סימפוזיון זה (מסמך pdf)


 

הישיבה בניו יורק תידון בהיבט הליגליסטי של הכפייה הפסיכיאטרית ו"חוקי חולי הנפש לסוגיהם" והישיבה המסכמת בירושלים תידון ביחסים שבין הפסיכיאטריה לדת ול"רוח האדם". בירושלים גם יינתן פסק הדין הסופי.
עקב כך גם נבחר חבר מושבעים בינלאומי ­ 'העמותה' יזמה את הפניה ל-2 אקדמאים ישראלים שפעלו איתה ביחד שנים רבות: דר' אסתר הרצוג אנתרופולוגית תרבות ופרופסור אלון הראל המלמד פילוסופיה של המשפט. ניסיונות למצוא אקדמאים מאסיה לא עלו יפה כך ששאר חבר המושבעים הורכב מנציגי אירופה (וולף דיטר נאר, קן פליט), ואפריקה (מאבה) אמריקה הצפונית (קייט מילט, רון לייפר, ריצרד ואץ) והדרומית (פאולו קואליו.
גיוס העדים נעשה בעזרת ארגונים אירופאים ואמריקנים. בישראל העמותה הזמינה עדים. האוניברסיטה החופשית של ברלין הבטיחה להעמיד לרשות האירוע 2 אולמות אך חודש לפני מועד הפתיחה ביטל באופן חד צדדי נשיא האוניברסיטה את ההסכם, כפי שהתברר לאחר מכן בלחץ איזבלה הויזר מנהלת המחלקה לפסיכיאטריה באוניברסיטה שטענה כי אסור לאוניברסיטה לאפשר קיום כינוס המעלה דעות כשלנו. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 











 

 

תום סאס וג'ורג' אלכסנדר, התביעה

פאולו קואליו, קייט מילט, רון לייפר,
חבר מושבעים

 

 


 

 

 

 






  

 

 

 

 

 




 

 

איוון איליץ' 

(מימין) אלווירה מאנטיי, פרידריך צאוורל עדים לתביעה

 

 

 

 

 

 




 

 

 

 

 

 

 





  

 

 







 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
כל הזכויות שמורות עמותה ישראלית למאבק בתקיפה פסיכיאטרית (ע"ר) ©
[חזור למעלה]          [הוספה למועדפים]          [מפת האתר]          [יצירת קשר]
עיצוב וביצוע: חיפושית מולטימידיה
לייבסיטי - בניית אתרים