1

בתי המשפט

בשא141692/02		בית משפט השלום תל אביב-יפו
04/07/2004	תאריך:	כב' הרשמת ד.ורד	בפני:

	עו"ד שרף אורי	בעניין:
מבקש
	נ ג ד
	עו"ד מלמד ארז
משיב

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה כנגד המבקש, ביום 3/11/02, והמחייב אותו בתשלום סך של 5,768 ₪ בצירוף הצמדה וריבית וכן שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.

העובדות:

המבקש אושפז באשפוז כפוי בבית חולים "גהה" וביום 3/3/02 שכר את שירותי המשיב, לצורך הגשת ערעור על אשפוזו. השניים נפגשו בבית החולים והמבקש חתם על ייפוי כח למשיב.

המשיב הגיש הודעת ערעור לבית המשפט המחוזי ביום 4/3/02 ונקבע דיון ליום 7/3/02.

ביום 5/3/02 הודיע המבקש למשיב כי הוא מפוטר.

כתב התביעה הוגש בגין שכר הטרחה, אותו לא שילם המבקש למשיב.

טענות הצדדים:

ההתקשרות בין הצדדים"

1. המבקש טוען כי המשיב נשכר לצורך ייצוגו בערעור, המורכב למעשה מ-3 נושאים שונים:

אשפוזו הכפוי הראשוני, החלטת הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית מיום 28/2/02 על המשך אשפוזו הכפוי למשך שבועיים , וכן בנוגע לטיפול מרפאתי כפוי שעמד לקבל.

המבקש טוען כי אכן חתם על ייפוי כוח למשיב, אולם החתימה היתה "על החלק", והמשיב הוסיף את הפרטים לאחר מכן.

המבקש טוען גם כי המשיב, חרף התחייבותו לעשות כן, לא ערך הסכם שכ"ט המפרט את התחייבויות שני הצדדים, ולפיכך, התביעה, המבוססת על טופס ייפוי הכוח הנ"ל, שפרטיו מולאו במרמה, אינה ראויה להידון בסדר דין מקוצר.

לטענת המשיב, הוא נשכר לצורך הגשת ערעור על החלטת הועדה המחוזית, וכך גם נכתב על גבי ייפוי הכוח עליו חתם המבקש. בכל מקרה, שלושת הנושאים שמנה המבקש זהים, ומטרת הערעור היתה שחרורו של המבקש מבית החולים, על כל המשתמע מכך.

המשיב טוען כי החתים את המבקש על יפוי כוח, טופס ויתור על סודיות והסכם שכר טרחה. הוא מוסיף עוד כי טענת המבקש כי הטופס 'מזויף' לא נתמכה בכל ראיה או חוו"ד מומחה.

2. לעניין גובה שכר הטרחה טוען המבקש, כי המשיב התרשל בביצוע השירותים לשמם נשכר, וניסח הודעת ערעור רק בעניין המשך אשפוזו הכפוי. משקיבל טיוטה מהודעת הערעור, פנה למשיב על מנת שיתקן אותה, והכתיב חלק מן ההערות למזכירתו, בעוד שחלק אחר מסר לה בעל פה. למרות בקשותיו, לא תיקן המשיב את ההודעה ומסרה, כפי שהיא, לבית המשפט המחוזי. זאת ועוד, למבקש הסתבר כי המשיב אפילו לא טרח לעיין בחומר שהיה נחוץ להוכחת טענותיו, ואשר הובהל אליו בטרם הגשת הערעור.

כתוצאה מהגשת הערעור הלקוי, הודע למבקש כי הוא עומד לקבל את הטיפול המרפאתי הכפוי, טיפול הגורם לתופעות לוואי חמורות. בשלב זה פנה המבקש שוב למשיב וביקשו לתקן את הודעת הערעור ולפעול לקבלת צו מניעה זמני כנגד הטיפול הנ"ל. המשיב לא פעל להגשת העררים כפי שנתבקש, והמבקש שהבין כי אין עוד טעם בהגשת הערעור ובדיון, שכן ממילא ישוחרר לאחר קבלת הטיפול, הודיע למשיב כי הוא מפוטר.

לאור האמור לעיל, לא מגיע למשיב תשלום שכר הטרחה המלא בסך 1000$, עליו סיכמו. בדין ודברים שניהל עם המשיב סוכם ביניהם כי ישולם סך 350$ בהתאם לשעות אותן הקדיש המשיב בפועל להכנת הערעור, אולם זה חזר בו מהסכמתו, תוך שהוא גם מונע מן המבקש את המסמכים שהיו בידיו, אשר היו נחוצים למבקש לשם החלפת ייצוגו והמשך טיפול בענייניו.

המשיב טוען מצידו, כי פעל ללא לאות להכנת הודעת הערעור כדבעי, כאשר היא מנומקת היטב, ואף ניגש באופן אישי ללשכת השופט, על מנת לוודא כי הדיון ייערך בהקדם האפשרי. כמו כן, שלח לביה"ח בו היה מאושפז המבקש העתק מהודעת הערעור והודעה על מועד הדיון. התיקונים אותם ביקש המבקש לערוך, בהודעת הערעור היו תיקונים סמנטיים בלבד. מטרת הערעור הייתה שחרורו של המבקש לאלתר מבית החולים, ומטרה זו הושגה זמן קצר לאחר שהודעת הערעור הועברה לבית החולים.

פניית המבקש למשיב לשם הגשת בקשה לצו מניעה כנגד הטיפול המרפאתי, נעשתה רק לאחר הגשת הודעת הערעור, ולמשיב לא היתה כל יכולת למנוע את הטיפול, המסור בלעדית לשיקול הצוות הרפואי. בכל מקרה, המשיב לא נשכר לשם הגשת צווי מניעה, אלא רק לשם הגשת ערעור על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית, וזאת עשה.

המבקש הודיע לו כי הוא מפוטר כאשר שוחרר מבית החולים, וזאת, כפי הנראה, על מנת להתנער מהתחייבויותיו כלפיו.

אי הגשת כתב הגנה:

לטענת המבקש גם לאחר הגשת כתב התביעה, נעשה ניסיון שלא צלח לגשר בין הצדדים, כאשר במהלכו, הסכים המשיב למתן אורכה להגשת בקשת רשות להתגונן. רק כאשר כשל נסיון הגישור, שלח המבקש את בקשת הרשות להתגונן בדואר, לאור עיצומים שהיו בתקופה זו במזכירות ביהמ"ש. אז נוכח כי המשיב פעל בשני מישורים במקביל – האחד, ניהול מו"מ עם המבקש, והשני, הגשת בקשה לקבלת פסק דין בהיעדר הגנה.

המשיב פעל לאורך כל הדרך בחוסר תום לב ובניגוד לכללי האתיקה, תוך התרשלות בתפקידו, עיכוב מסמכים שלא כדין, שימוש לרעה בהליכי משפט והטעיית בית המשפט.

המשיב טוען כי פנה אל המבקש בפניות חוזרות ונשנות להסדרת תשלום שכר הטרחה, המתין זמן רב עד להגשת התביעה, וזמן רב אף יותר בטרם ביקש את פסק הדין בהיעדר הגנה. בשום אופן ובשום שלב לא נתן המשיב הסכמתו לארכה להגשת בקשת רשות להתגונן, ואף הודיע למבקש כי אם לא יתגונן ייאלץ לפנות לביהמ"ש בבקשה למתן פסק דין.

המבקש לא הציג כל אסמכתא על כך שניתנה לו ארכה להגיש בקשת רשות להתגונן, ובתיק ביהמ"ש אף לא נמצאת בקשת רשות להתגונן, שנשלחה בדואר, כפי שנטען.

דיון

אפתח ואומר כי מן הנאמר בדיון שנערך בפני ובסיכומי הצדדים, עולה המסקנה כי אין מחלוקת על גובה שכר הטרחה שסוכם בין הצדדים.

המחלוקת הינה מהם השירותים שלשמם נשכר המשיב, האם על המבקש לשלם את מלוא שכר הטרחה והאם המשיב התרשל במתן השירותים שלשמם נשכר.

מהו ההסכם בין הצדדים?

המסמך היחיד שצורף לכתב התביעה הנו ייפוי הכוח.

בהיעדר הסכם שכר טרחה מפורט, לא ניתן לברר מה נכלל במסגרת ההתקשרות בין הצדדים, ומהן הפעולות אותן היה על המשיב לבצע. המשיב טען בכתב התביעה כי נשכר לשם ייצוגו של המבקש בערר על החלטת הועדה להמשיך את האשפוז הכפוי. מכל מקום גם לפי גירסא זו יש להניח כי הסכום הראשוני כלל הן את עריכת הערעור והן את ייצוג המבקש בעת הדיון, דבר שנתייתר לאחר שחרורו של המבקש, כך שאכן לא ניתן מלוא השירות שלגביו נקבע הסכום הנ"ל. בענין זה יש לקבוע אם המשיב זכאי למרות פיטוריו יומיים לאחר שנשכרו שירותיו, למלא שכר הטרחה או לשכר טרחה ראוי.

האם הפר המשיב את ההסכם ואת חובת הנאמנות למבקש?

המבקש מעלה טענות קשות לעניין דרכי הפעולה בהן נקט המשיב, ובתוך כך ניסוח רשלני של הודעת הערעור והתעלמותו מהערותיו של המבקש, הערות שלטענת האחרון היו בסיסיות ונחרצות למצבו ולגורלו.

יש גם לשים לב כי המשיב לא הגיש תצהיר תשובה מטעמו וחלק מהטענות העובדתיות העולות מסיכומיו אינן נתמכות בדרך כלשהי, לו מטעם זה אין מקום לדחות טענות המבקש.

אוסיף גם כי אינני יכולה להתעלם מהעובדה (המקוממת, יש לומר) שהמשיב לא עיין במסמכים שנשלחו אליו במיוחד על ידי המבקש. דבר זה עלה בדיון עת פתח המשיב לראשונה את המעטפה שנשלחה לו על ידי המבקש, ואשר היתה מצויה בתיקו.

בנסיבות אלה, אני סבורה כי יש לאפשר למבקש להתגונן כנגד התביעה.

הוצאות דיון זה בסך של 850 ₪ בצרוף מע"מ יחולו לפי התוצאות.

המבקש רשאי להגיש בקשת רשות להתגונן תוך 30 ימים מהמסירה.

לא יעשה כן, תשמש הבקשה לביטול פסק-דין כבקשת רשות להתגונן.

המזכירות תקבע מועד לקדם משפט.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום ט"ו בתמוז, תשס"ד (4 ביולי 2004) בהעדר הצדדים.

ד.ורד, רשמת

בימ"ש השלום ת"א-יפו