בבית המשפט העליון

 

ע"פ  8551/03 - א'

 

בפני:  

כבוד השופט א' גרוניס

 

המבקש:

חיים אבוטבול

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיבה:

מדינת ישראל

                                          

בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל

                                          

תאריך הישיבה:                     כ"ז באלול תשס"ג (24.9.03)

בשם המבקש:                        עו"ד סיגל עפרוני

בשם המשיבה:                       עו"ד הרן רייכמן

 

 

החלטה

 

 

1.        המבקש הגיע למסגד הנמצא בטבריה בשעה 02:00 לפנות בוקר באחד מימיו של חודש דצמבר 2002. הוא שפך דלק ברחבת הכניסה של המסגד והצית את החומר הדליק. אנשי משטרה הגיעו למקום משהבחינו בהצתה וביקשו לעצור את המבקש. הוא השתולל וניסה להכות את אנשי המשטרה. כמו כן, הוא ניסה לשפוך דלק על אחד השוטרים. המבקש התבטא כלפי השוטרים במילים אלה: "אלוהים, תעזור לי לשרוף אותם". בגין העובדות האמורות הוגש כתב אישום נגד המבקש, ובעקבות תיקון מוסכם של כתב האישום הורשע המבקש על-פי הודאתו.

 

2.        בית-המשפט המחוזי בנצרת הרשיע את המבקש בעבירות של ניסיון הצתה ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. בגזר הדין הושת על המבקש מאסר של 38 חודשים, מתוכם 22 חודש לריצוי בפועל. כמו כן, נקבע כי יש להפעיל התחייבות שניתנה על ידי המבקש בהליך קודם, והוא אף חויב לחתום על התחייבות חדשה בסכום של 5,000 ש"ח. גזר הדין ניתן ביום 14.9.03. ביום 18.9.03 החליט בית-המשפט המחוזי לעכב את ביצוע גזר הדין עד ליום 30.9.03. המבקש הגיש ערעור על גזר הדין ועתה הוא עותר בפניי לעיכוב ביצועו של העונש עד להכרעה בערעורו.

 

3.        לאור העובדות שתוארו עד כה, דומה שמתחייבת המסקנה כי אין לעכב את ביצועו של העונש. מסתבר כי הדברים אינם כה פשוטים. המבקש סובל מבעיות נפשיות והיה מאושפז בעבר אשפוז פסיכיאטרי. אשפוזו האחרון, למשך תקופה העולה על חודש ימים, הסתיים לפני כחודשיים. במכתב השחרור מבית החולים נאמר כי הרופאים התרשמו שהוא היה במצב פסיכוטי והתנהגותו חסרת שיפוט. מן החומר עולה כי המבקש ביצע בעבר ניסיונות אובדניים. יש לציין, כי מדובר בצעיר בן 20 שנה, שהיה עצור בתיק הנוכחי במשך תקופה של כ-3.5. חודשים. שירות המבחן הגיש תסקיר לבית-המשפט קמא, אשר בסיומו נאמר כי אין מקום למעורבות נוספת של השירות וכי השירות נמנע ממתן המלצה. מקריאת התסקיר עולה, כי השירות נמנע ממתן המלצה משום שהסתבר לו שהמבקש מקבל טיפול מטעם גורמים של בריאות הנפש וכי הרקע לביצוע העבירות הינו מצבו הנפשי. נראה לי, כי אף שמדובר בערעור על גזר הדין בלבד, ואף שאין מדובר בתקופת מאסר קצרה, כי לאור המצב הנפשי כמתואר יהיה זה נכון וראוי להורות על עיכוב ביצועו של עונש המאסר בפועל עד להכרעה בערעור.

 

4.        אשר על כן, הנני נעתר לבקשה ומעכב את ביצוע עונש המאסר לריצוי בפועל בתנאים שנקבעו בהחלטתו של כב' השופט ארבל מיום 14.9.03 ובהחלטתו של כב' השופט כהן מיום 18.9.03.

 

           ניתנה היום, כ"ז באלול התשס"ג (24.9.03).

 

                                                                                               ש ו פ ט

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   03085510_S01.docהג

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il