החלטת השופטת עליסה מילר לאשר את אימוץ יוסי אבן קמה בן ה-30 בידי זוג גברים (בצילום) היא צעד בכיוון שעליו הצבענו במאמר "הלידה האנונימית, הילד הרצוי: טיעון בעד אימוץ ונגד הורות כפויה. תרומה חיונית לדה-ביולוגיזציה של הנפש.
הרהורים דרך הפריזמה של ביקורת הפסיכיאטריה", שפורסם בפברואר 2006 ב'כפיה' מס.10 , עיתון העמותה (ראו קישור).
במאמר קראנו ליישום תהליך של אימוץ של כל ילד על ידי הורים. אין כל הורות זולת זו אשר מקורה ברצון ויש בה גם הבט טכני אשר כולל גם חתימה מרצון של הורים על תעודת הלידה של הילד.
בכך יחסי הורה ­ילד מושמים על בסיס חופשי מכפיה ומאילוצים, הרצון לשאת בנטל האחריות לילד לתקופה מסוימת של חייו, ולעיתים לכל החיים, הופכים לקשר של בחירה. עם אימוץ כהליך רשמי רגיל, החברה תבצע קפיצת מדרגה שהינה ברת השוואה להתפתחות שנעשתה במעבר לשותפות זוגית המבוססת על אהבה ורצון הדדי של בני הזוג, בניגוד לזיווג הכפוי בצורה של שידוך בו אחרים קובעים מי יכלל במסגרת הזוגיות מתוך אינטרסים שלהם.
מכאן שהפנטסיה אודות שושלת "ביולוגית" תוחלף ע"י גיניאולוגיה מבוססת שפה, שם המשפחה יהיה הקישור להורים המטפלים, לעבר. השפה תגדיר את המוצא: מכאן שאת זהותנו לא תגדיר הגנטיקה אלא הקשרים החברתיים הבאים לידי ביטוי באהבה ודאגה
האין הפרשנות הקיימת של "ילד רצוי" מבוססת למעשה על ביולוגיה, ומכאן אפילו גזענית ובעלת מגמה בדלנית? מכאן נובע חלק הארי של רפואת הפריון והפנטסיות הביו­ רפואיות המרוכזות סביב השיבוט הגנטי. מאיזה מקור אחר באות תיאוריות אבסורדיות כל כך כגון "הארכת החיים"?
האידיאולוגיה המונעת על ידי השאיפה לצבירת עוצמה של הפסיכיאטריה אינה מאפשרת לרבים להגיע לתובנה זו.
http://iaapa.org.il/46024/Kfia10_leida