1

 

   

בתי המשפט

 

פ  000195/02

בית משפט מחוזי חיפה

 

23/06/2004

תאריך:

כב' השופט א. שיף

בפני:

 

 

 

 

מדינת ישראל

בעניין:

 

המאשימה

פרקליטות מחוז חיפה

עו"ד הגב' מיטל חן

ע"י ב"כ

 

 

נ  ג  ד

 

 

1. אחמד גדיר

2.עבד אלג'באר גדיר

3.עבד אלקהאר גדיר

4.עבד אלסתאר גדיר

5.מחמד גדיר

 

הנאשמים

בולוס

ע"י ב"כ עו"ד

 

 

 

גזר דין

א.         הקדמה

עובדות המקרה פורטו בהרחבה בהכרעת הדין ותמציתן היא, כי בין משפחת הנאשמים למשפחת המתלוננים קיים סכסוך ממושך, אשר הגיע ביום 30.10.99 (להלן: "יום האירוע") לכדי תקרית אלימה, שבמהלכה תקפו הנאשמים את המתלוננים במקלות והסבו להם חבלות (שבחלקן הנן חבלות חמורות) וגרמו נזק רב לבית המתלוננים.

כל המותקפים והפצועים (למעט אחד) היו קטינים. בתקרית, נפגעה קשות גם תינוקת, שבשל פציעתה סבלה משבר בגולגולת ומזעזוע מוח. סה"כ נפגעו ונפצעו 6 מבין משפחת המתלוננים.

 

ב.         תסקירי שירות המבחן

לבקשת הסניגור ובהתחשב בנסיבותיהם האישיות של הנאשמים, הוריתי ביום 31/12/3 על הכנת תסקירים בעניינם של הנאשמים ולהלן תמציתם:

 

נאשם 1- מהתסקיר בענינו עולה, כי הנאשם הנו בן 59, נשוי ואב ל- 9, 7 מהם נשואים. הוא מתקיים מקצבת גימלאי פנסיה לאחר שירות של 18.5 שנים בצבא. אשתו סובלת מבעיות בריאותיות שונות. לאחר פרישתו מהצבא, גילה מעורבות חברתית וקהילתית והיה מעורב בגישור ובפישור בין משפחות יריבות מהסקטור הערבי. בנוסף לכך, סייע בגיוס בחורים בדואים לצבא, תחומים שהקנו לו סטטוס חברתי בקהילה ודמוי עצמי וחברתי חיובי. מעמדו במשפחה איתן והוא מהווה דמות דומיננטית במערך המשפחתי, כשכל ילדיו נאמנים לו ומגלים אהדה לאישיותו. באשר לעבירות בהן הורשע בתיק זה, מתקשה הנאשם להודות ולקבל אחריות לחלקו. לאור זאת, נמנע שירות המבחן ממתן המלצה בעניינו.

 

נאשם 2- הנו בנו הבכור של נאשם 1, הנו כבן 36, נשוי ואב ל- 5 ילדים קטינים. אשתו סובלת מבעיות נפשיות הנובעות, לדבריו, עקב הסתבכותו עם החוק בתיק זה. באשר לעבירות בהן הורשע, מתקשה הנאשם להודות ולקבל אחריות. עוד נמצא, כי מזה מספר שנים קיימים מאבקי שליטה וכח בין משפחת הנאשמים למשפחת המתלוננים, והנאשם ואחיו "יצרו קואליציה לחזוק עמדת אביהם שנתפסת באור חיובי ביותר". שירות המבחן נמנע ממתן המלצה בעניינו.

 

נאשם 3- הנו כבן 33, נשוי ואב ל- 4 ילדים קטינים. אחד מילדיו סובל מאסטמה וזקוק להשגחה מתמדת של הוריו. במהלך שנת 2001 היה הנאשם מעורב בתאונת עבודה שפגעה קשות בידו השמאלית ומאז הוא מתקשה לתפקד בכוחות עצמו, מצבו הנפשי ירוד והוא חי מקצבה חודשית מביטוח לאומי. בהתייחסו לעבירות בהן הורשע, מתקשה הנאשם לקבל אחריות כלשהי ולפיכך נמנע שירות המבחן ממתן המלצה בעניינו.

 

נאשם 4- כבן 31, נשוי ואב ל- 5 ילדים, מפרנס יחיד במשפחתו. עובד כמפעיל "בגר" ועל פי חוות דעת ממעסיקו, תפקודו בעבודתו תקין, מגלה אחריות ושקול דעת ומבצע עבודתו על הצד הטוב ביותר. בהתייחסו לעבירות בהן הורשע, מתקשה הנאשם לקבל אחריות כלשהי. לפיכך, נמנע שירות המבחן ממתן המלצה בעניינו. יחד עם זאת התרשם שירות המבחן מאישיותו החיובית של הנאשם ומתפקודו הנורמטיבי ומיכולתו ללמוד לקח ולתפקד באורח חיובי בעתיד ללא התערבות טיפולית.

 

נאשם 5- כבן 27, נשוי ואב לשניים. ממסמכים שהציג לשירות המבחן עולה, כי בנו סובל מאסטמה ומפרכוסי חום המחייבים לעיתים אשפוזו בבית החולים. אשתו מתקשה להתמודד עם מצבי לחץ וסובלת לעיתים מהתמוטטות נפשית. עוד עולה, כי הנאשם נשר ממסגרת לימודית לאחר 8 שנות לימוד ויצא לעבודה. כיום, עבודתו אינה קבועה ומשפחתו תומכת בו. בהתייחסו לעבירות בהן הורשע, מתקשה הנאשם לקבל אחריות כלשהי. לאור זאת, נמנע שירות המבחן ממתן המלצה בעניינו. יחד עם זאת התרשם שירות המבחן כי מדובר באדם בעל קווי אישיות חיוביים שעולמו מושקע במשפחתו ובעבודתו.

 

יצויין, כי מכל התסקירים הנ"ל עולה תמונה של משפחה קרובה ותומכת, הגרה בשכנות ומגלה סולידריות, אהדה ותמיכה בלתי מסוייגות באב ובמשפחת המוצא. למעט הארוע נשוא תיק זה, אין הנאשמים בעלי עבר פלילי והם מתפקדים בחיי היום באופן נורמטיבי. עוד עולה, כי הארוע נשוא תיק זה, בא על רקע סכסוך מתמשך בין משפחת הנאשמים למשפחת המתלוננים ומאבקי כח ושליטה ביניהם. כן קיימים כיום נסיונות מצד הנאשמים להגיע לסולחה עם משפחת המתלוננים.

 

מטעם התביעה העיד מר אברהים גדיר - אבי משפחת המתלוננים. הוא סיפר על סבלה של המשפחה וחרדותיה מאז האירוע האלים ועל תוצאות התקיפה והשלכותיה, בפרט על בתו מרוה ונכדתו נאהדה.

 

ג.          עדויות עדי האופי מטעם ההגנה

מר חסן אלהיב - ראש המועצה של זרזיר, יו"ר הרשויות הבדואיות בצפון, העיד עדות אופי לגבי הנאשם 1. הוא סיפר על תרומתו של הנאשם לבטחון המדינה, על דבקותו במשימות שהוטלו עליו ועל אישיותו השלווה, הרגישה והאמיצה. עוד העיד על הקשר המעולה ששרר בין הנאשם 1 לבין אחיו - אבי משפחת המתלוננים, עד שהסתכסכו.

 

עוד העיד העד, על תרומתו הרבה של הנאשם 1 לעדה הבדואית ועל תרומתו ליישוב סכסוכים אלימים בין אנשי העדה.

 

לדברי העד, המשפט הנדון השפיע קשות על הנאשם ומאז הואשם הוא מרגיש חסר אונים ופשוט "נעלם".

 

לדברי העד הוא ימשיך במאמציו להביא לסולחה בין משפחת המתלוננים לבין משפחת הנאשמים. לדעתו, עונש מאסר בפועל עלול למוטט את הסיכויים לסולחה.

 

העד לביב נאסר א-דין - אל"מ במילואים, אף הוא העיד על תרומתו של הנאשם 1 כקצין גששים בצה"ל, על היותו "קצין וג'נטלמן" ועל פעולתו להשכנת שלום בחברה הבדואית.

 

חליל, בנו של מר איברהים גדיר - העיד כעד הגנה והפציר בצורה נרגשת בצדדים הניצים להשלים ולשים קץ לסכסוכים. הוא עמד על הנזק שנגרם ואף יגרם אם לא יושם קץ לסכסוך. הוא נזף בשני ראשי המשפחות (כולל באביו) על מחדלם בהשגת סולחה.

 

העד אל"מ אלהיב נימר מפקד יחידת גששים בצה"ל, העיד על הדרך המקצועית והסבלנית שבה תיפקד הנאשם 1 כקצין גששים ועל המשימות החשובות שהוטלו עליו, שבמהלכן הציל חיי אדם. לדעתו, תרם הנאשם 1 לבטחון המדינה "בכל פינה במדינה". תרומתו המשיכה גם לאחר שחרורו מצה"ל. הוא סייע בגיוס בני העדה הבדואית לצה"ל, בטיפול בחיילים משוחררים ובטיפול במשפחות שכולות.

 

תא"ל אלעזר שטרן - מסר עדות אופי כתובה לגבי הנאשם 1. בעדותו מסר שהנאשם 1 מהווה דוגמא ומופת לאחרים בעדתו ועמד על חשיבותו של הנאשם בכל הקשור לגיוס בני העדה הבדואית לצה"ל.

לדעתו של תא"ל שטרן, המדובר במעידה חד פעמית של הנאשם, שכן התנהגותו בארוע הנדון אינה מתאימה לאישיותו החיובית.

 

ראש מועצת דיר אל מכסור מר גדיר חסן - שהינו קרוב משפחה של הנאשמים ושל המתלוננים העיד עדות אופי לטובתם של הנאשמים 2-5. לדעתו, מדובר באנשים מתורבתים הנותנים כבוד לזולת שהלוואי שירבו כמותם.

לדברי העד, הוא מודאג מכך שאם יושתו על הנאשמים עונשי מאסר אזי עלולים לפרוץ בכפרם מהומות.

 

9 ממנהיגי הישוב בו מתגוררים הנאשמים הביעו בכתב את דעתם החיובית על כל הנאשמים, בפרט ציינו את התנהגותם הנאותה, את היותם "שקטים, ממושמעים ומכבדים את הזולת".

 

ד.         טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה עמדה על חומרת העבירות, נסיבותיהן ותוצאותיהן. היא הדגישה, כי הנאשמים לא הביעו חרטה על מעשיהם עד עצם היום הזה.

לדעת התביעה, מעמדו הרם של הנאשם 1, חייב אותו לשמש כדוגמא לבניו ולאחרים ולא להתנהג באופן בו נהג. עוד הדגישה, כי הנאשם 1 ובניו לא נטלו אחריות למעשיהם, אפילו לא בפני קצין המבחן.

 

אליבא דהמאשימה, יש לגזור על הנאשמים מאסרים בפועל משמעותיים, שכן המדובר בפוגרום מזוויע שכוון ברובו המכריע כנגד קטינים. היא עמדה על חשיבות ההרתעה במקרה זה.

 

ב"כ הנאשמים ביקש להקל בעונשיהם של מרשיו. הוא עמד על מאמציהם הכושלים של הנאשמים להגיע לסולחה. כמו כן, הוא עמד על השלכות המשפט, כשלון הסולחה וההרשעה של נאשם 1 ועל משפחתו. לדעתו, אי מיצוי הדין עם הנאשמים ואי הטלת מאסרים בפועל, יתרמו לאפשרות של השלמה בין הצדדים הניצים.

עוד ציין הסניגור את היות מרשיו אנשים נורמטיביים שמעולם לא הסתבכו עם החוק.

 

כמו כן, הדגיש הסניגור כי האירוע הנדון אירע בשנת 1999, כתב האישום הוגש ב- 2002 וחלף זמן רב עד למתן פסה"ד.

 

הסניגור הגיש לעיוני מספר פס"ד שלדעתו תומכים במקרה זה, בהשתת עונשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות. לדעתו, במאסר אשר כזה קיים גם פן שיקומי וגם פן עונשי והדבר יתרום לקירוב הלבבות בין הצדדים.

 

הנאשם 1 במילתו האחרונה, בשמו ובשם כל הנאשמים, עמד על הבושה שהוא חש בשל יחסיו עם משפחת אחיו ועל רצונו בסולחה. יחד עם זאת, לא הביע חרטה ולא נטל אחריות על מעשיו.

 

 

 

 

ה.         דיון והכרעה

העבירות שעברו הנאשמים ונסיבותיהן חמורות. הנאשמים ניצלו את העדר המבוגרים בבית המתלוננים ותקפו בצורה ברוטלית, באמצעות מקלות, את המתלוננים והסבו להם חבלות ממשיות שבחלקן אף היו חבלות חמורות. לאחד המתלוננים המותקפים נגרמו שברים בגפיו ולתינוקת נאהדה, נגרם שבר בגולגולת ונזק לתאי המוח.

 

קשה לתאר ולהבין כיצד זה יכולים בני משפחה לתקוף בצורה כה אכזרית את שכניהם - קרובי משפחתם, שברובם הינם ילדים-קטינים ולערוך בהם ובביתם פוגרום כה מזעזע.

 

יש גם להצטער על כך, שעד עצם היום הזה לא מצאו הנאשמים לנכון להביע צער וחרטה על מעשיהם.

 

מנגד, צריך כל מקרה להשקל גם לפי נסיבותיהם האישיות של הנאשמים.

 

כל הנאשמים הינם אנשים נורמטיביים, שזו להם הסתבכותם הראשונה עם החוק. הם נשואים, אבות לילדים והם מוערכים ע"י הסובבים אותם כאנשים שלווים ומכובדים.

 

הנאשם 1 עתיר זכויות בתרומתו לבטחונה של מדינת ישראל ובתרומתו לעדה הבדואית. גם לאחר שהשתחרר מצה"ל, המשיך להיות פעיל בגיוס בני העדה לצה"ל וסייע בתחומים נוספים.

 

אין ספק, כי עדויות האופי החיוביות שהובאו לגבי הנאשמים צריכות להזקף לזכותם בגזר הדין.

 

כמו כן, יש ליתן משקל לקולא לזמן הרב שחלף מאז האירוע הנדון ועד להגשת כתב האישום ולסיומו של המשפט.

 

ניתן גם להניח, לאור הראיות שהובאו בפניי, כי המעשים הנלוזים הנדונים בוצעו ע"י הנאשמים לאחר שמבחינתם הגיעו מים עד נפש בכל הקשור ליחסיהם עם משפחת המתלוננים.

 

בהתחשב בגילו של הנאשם 1, בתרומתו הממשית לבטחון המדינה ובעדויות האופי שנמסרו לגביו וכן בנזק שנגרם למעמדו ולתפקידיו בעדה הבדואית, בעקבות האירוע, אגזור עליו עונש פחות מזה שייגזר על ילדיו. באשר למידת העונש שייגזר עליו, יחסית לזה המושת על בניו, לא אתעלם מכך שדווקא ממנו, כאבי המשפחה וכדמות דומיננטית במשפחתו, ניתן היה לצפות ליתר ריסון ואיפוק. מן הסתם, היה מקרין איפוק זה גם על ילדיו.

 

בגוזרי את העונש אתחשב גם באפקט המצטבר של גזירת עונש מאסר, בו זמנית, על אב וארבעת ילדיו, על כל המשתמע מכך לגבי המשפחה.

 

לאור האמור לעיל ולאחר ששקלתי את טיעוני ב"כ הצדדים אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

א.         על נאשם 1 - 7 חודשי מאסר בפועל ו- 7 חודשי מאסר מותנים, למשך 3 שנים, לבל יעבור כל עבירת אלימות.

ב.         על נאשמים 3-6 - 9 חודשי מאסר בפועל ו-7 חודשי מאסר מותנים, למשך 3 שנים, לבל יעברו כל עבירת אלימות.

מתקופות המאסר הנ"ל ינוכו התקופות בהן שהו הנאשמים במעצר, כמפורט להלן:

נאשם 1 - מיום 30.10.99 ועד ליום 5.11.99;

נאשם 2 - מיום 30.10.99 ועד ליום 8.11.99;

נאשם 3 - מיום 2.11.99 ועד ליום 8.11.99;

נאשם 4 - מיום 30.10.99 ועד ליום 8.11.99;

נאשם 5 - מיום 30.10.99 ועד ליום 8.11.99.

 

סוף דבר

במהלך הדיון בפניי, המלצתי בפני ב"כ הצדדים להגיע להסדר, שכן חששתי, בעטיה של התרשמותי מהראיות ומהעדויות, כי רגשי המשטמה בין הניצים יתגברו, לכשיגיע המשפט לסיומו ללא הסדר. לצערי, לא הצליחו ב"כ הצדדים להגיע להסדר.

 

מאותה סיבה דחיתי את מועד גזר הדין, לבקשת הסניגור, על מנת לאפשר לבני המשפחה הניצים להגיע לסולחה, אך גם הפעם לא הצליחו הנוגעים בדבר להגיע לכדי יישור ההדורים.

 

חוששני, והלוואי ואתבדה, כי אם לא ייושב הסכסוך עלולה האיבה בין היריבים להתדרדר לתוצאות הרות אסון. חיזוק לכך מצאתי גם בעדותו של מר גדיר חסן, כמפורט לעיל.

 

 

לא נותר לי אלא לקוות שהצדדים יתעשתו ויעשו מאמצים נוספים, בעזרת מנהיגי העדה הבדואית, שיובילו להשלמה ולפיוס.

 

עד שייושרו ההדורים בין הניצים, ראוי שמשטרת שפרעם תהא ערה לאפשרות של ההתלקחות האלימה.

 

המזכירות תעביר עותק מפסה"ד למפקד תחנת שפרעם.

 

ניתן היום ד' בתמוז, תשס"ד (23 ביוני 2004) במעמד ב"כ המאשימה עו"ד הגב' חן, ב"כ הנאשמים עו"ד בולוס וכן הנאשמים.

 

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

 

 

א. שיף, שופט

 

 

 

הקלדנית: י.ד.