12

 

   

בתי המשפט

 

פ  007100/03

בית משפט השלום תל אביב-יפו

 

15/07/2004

תאריך:

כבוד השופטת אמסטרדם יהודית

בפני:

 

 

 

 

מדינת ישראל

בעניין:

המאשימה

 

 

 

 

 נ  ג  ד

 

 

לוי אורנה

 

הנאשמת

 

 

 

 

גזר דין

 

הנאשמת, בת 41 , אם לה.ל. - קטינה ילידת 29/5/94, ולב.ל. - קטין יליד 27/6/97, וכן יש לה שני ילדים נוספים בגיל 14 ו- 17 שנים.

 

הנאשמת הורשעה עפ"י הודאתה, בכך שבמספר הזדמנויות במהלך השנים 2002-2001 תקפה את בתה הקטינה ע"י כך שהכתה  אותה, משכה בשיערה, הטיחה את ראשה בקיר, וטילטלה את גופה בחוזקה.

הנאשמת הורשעה איפוא, כי בהיותה אחראית על הקטינה תקפה אותה - עבירה על סעיף 379 בנסיבות סעיף 382(ב)(2) לחוק העונשין תשל"ז - 1977.

 

הנאשמת אף הודתה, כי מספר פעמים במהלך התקופה הנ"ל הורתה לבתה הקטינה לצאת מחוץ לדירת המשפחה, והותירה אותה מחוץ לדירה במשך מספר שעות.

כמו כן, באירוע שאירע בחודש ינואר, במועד שלפני 20/1/03, כשהקטינה סירבה ללכת לבית הספר, השליכה הנאשמת את בגדיה ואת חיות המחמד שלה, והורתה לה להישאר מחוץ לדירה עד לשעות הצהריים.

במהלך התקופה שבין ספטמבר 2002 ועד ינואר 2003, שלחה הנאשמת את בתה הקטינה בבגדים קרועים ומוכתמים שלא התאימו למזג האוויר ששרר אותה עת.

הקטינה גם נשלחה לבית הספר ללא מזון.

 

ב"כ המאשימה הגיע להסדר טיעון עם הנאשמת ובאת-כוחה, במסגרתו תוקן כתב האישום המקורי, והושמטה עבירה של הזנחת ילדים (סעיף 362 לחוק העונשין), צומצם היקף העבירות כלפי הקטינה, ולא יוחסו לנאשמת עבירות כלפי בנה הקטין.

 

עפ"י עתירת ב"כ הצדדים, התקבל תסקיר ק.מבחן בעניינה של הנאשמת, וביהמ"ש התבקש ע"י ב"כ הצדדים להורות על העמדת הנאשמת בפיקוח שירות המבחן, כמפורט בתסקיר, וכן להטיל עליה מאסר ע"ת.

 

ב"כ המאשימה הסביר הסכמת התביעה להסדר הטיעון בכך, שעל אף  חומרת המעשים - אלימות והתנהגות מבישה כלפי הבת קטינה ע"י מי שאחראית על שלומה ורווחתה, הרי התנהגותה של הנאשמת כיום, הכוללת שיתוף פעולה עם העובדת הסוציאלית, בפתיחות מלאה ופעילות עפ"י הנחיותיה, וההליך השיקומי שהתווה שירות המבחן, הם הנותנים, כי הנאשמת המודעת להתנהגותה, מגלה מוטיבציה, הטיבה דרכה, ומנסה לשלוט בכעסיה, ועונש של מע"ת ישמש לה תמרור אזהרה מסטייה לדפוסי ההתנהגות הקודמים.

 

ב"כ הנאשמת עתרה אף היא לביהמ"ש לכבד את הסדר הטיעון בציינה, כי העובדות נשוא כתב-האישום מקורן למעשה בהתוודות של הנאשמת בפני מורתה של הקטינה, וזאת נוכח מודעותה להתנהגותה הבלתי ראויה כלפי בתה הקטינה.

הנאשמת הבינה כי בתיסכולה מהפרעת ההתנהגות בה לוקה הבת, וחוסר יכולתה להשתלט על כעסיה כלפיה, היא פוגעת בבתה, ועל כן פנתה לבקש עזרה וייעוץ מגורמי הרווחה.

ממסמך שנערך ע"י העו"ס המטפלת בנאשמת, כמו גם ממסמכים נוספים הנמצאים בפני ביהמ"ש עולה, כי הנאשמת, שהתקשתה כאמור, להתמודד עם בעיותיה של הקטינה, לא זכתה בתחילה לסיוע של הגופים המוסדיים, וקיים שיהוי בהפניית הקטינה לועדת השמה בעניין החלפת המסגרת הלימודית של הקטינה  תוך שילובה בחינוך מיוחד.

חייה של הנאשמת אינם קלים גם כיום: אב המשפחה לוקה במחלת הסרטן בשלב מתקדם, ומטופל בכימותרפיה (ראה: נ/2).

הנאשמת עצמה מטופלת תרופתית ע"י פסיכיאטר, ואין ספק כי היא זקוקה לגורם תומך של שירותי הרווחה,ופיקוח שירות המבחן.

 

לאור כל המקובץ לעיל, אני מכבדת את הסדר הטיעון, ומטילה על הנאשמת כדלקמן:

 

א.         אני מעמידה את הנאשמת בפיקוח שירות המבחן למשך שנה, והנאשמת תמשיך להיות מטופלת ע"י לשכת אפיקים, מינהל השירותים החברתיים של עירית ת"א, ושרות המבחן יהווה מסגרת מעקבית.

 

ב.         6 חודשי מע"ת, והתנאי הוא שלא תעבור העבירה  בה הורשעה תוך 3 שנים מהיום.

 

            המזכירות תעביר עותק גזה"ד לשירות המבחן.

 

הודע לנאשמת על זכותה לערער תוך 45 יום.

 

ניתן צו להשמדת המוצג - קלטת.

 

ניתן היום כ"ו בתמוז, תשס"ד (15 ביולי 2004) במעמד ב"כ המאשימה -   , הנאשמת ובאת כוחה - עו"ד קיש.

י. אמסטרדם, שופטת

 

 

 

 

 

 

 

הנאשמת:

אני מבקשת להוסיף דבר מה.

המצב אצל בתי אינו הולך ומשתפר, הילדה מידרדרת במצבה הנפשי, וגורמת לי לבעיות. אני מנסה להתמודד ומאוד קשה לי. אני מבקשת עזרה גם בשבילי וגם בשבילה. איש אינו מסתכל עליה ואינו יודע מה היא עושה, אני נלחמת בשיני למנוע התדרדרותה, ואני זועקת לעזרת הרשויות.

אני נתתי לבתי ריטלין על פי מרשם רופא ילדים ולא ע"י פסיכיאטר.

מאחר וועדת ההשמה לא התכנסה, הילדה נמצאת באותו בי"ס, והיא למעשה נמצאת בחצר בכל שעות היום.

מנהל בית הספר החליט שעליה להיות בבית הספר רק 4 שעות, אז היא חוזרת בשעה 12.00 הביתה, ומאז אני סובלת.

 

עו"ד קיש:

אני שמעתי מפיה של עובדת הרווחה, כי מסיבות בירוקרטיות, ועדת ההשמה מטעם משרד החינוך לא תתכנס לקראת שנת הלימודים הקרובה.

 

החלטה

 

כפי שעולה מגזה"ד, וכן מהטיעונים לעונש שקדמו לו, ונטענו על ידי ב"כ המאשימה וב"כ הנאשמת, מעשה התקיפה של הקטינה בידי אמה נבע מקשיי התמודדות של האם, וחוסר יכולתה לשלוט בעצמה נוכח הפרעות ההתנהגותיות של הקטינה.

 

ועדת ההשמה היתה אמורה להורות על החלפת המסגרת הלימודית של הקטינה, תוך שילובה בחינוך המיוחד, אך מדברי ב"כ הנאשמת אני למדה, כי אין סיכוי שועדת ההשמה תתכנס ותבחן את עניינה של הקטינה, וכתוצאה מכך לא ניתן יהיה לשלבה בחינוך המיוחד.

 

ביהמ"ש אמנם עוסק רק באספקט הפלילי המובא בפניו, ושרותי הרווחה של עירית ת"א מודעים לבעייתיות, וזאת עפ"י מכתבה של העו"ס, אך ראוי להביא העניין גם לידיעת  גב' תירוש, מנכ"ל משרד החינוך.

 

עותק גזה"ד יועבר ע"י המזכירות לגב' תירוש.

 

ניתנה היום כ"ו בתמוז, תשס"ד (15 ביולי 2004) במעמד הצדדים.

                                                                                

י. אמסטרדם, שופטת

 

קלדנית:אביגיל