בתי המשפט
|
|
|||
|
בש
021209/05 |
בית משפט
מחוזי באר שבע |
||
|
|
|||
|
12/09/2005 |
תאריך: |
כב'
השופט יוסף אלון |
בפני: |
|
|
בעניין: |
||
|
ע"י
ב"כ עו"ד |
|
||
|
|
נ ג ד |
|
|
|
|
|
||
|
ע"י
ב"כ עו"ד |
|
||
1. המשיב
מואשם בכך כי ביום 3.8.05 בשעת לילה טיפס למרפסת דירת אחותו הנמצאת בקומה השניה
בבניין מגורים בב"ש, פרץ את תריסי המרפסת כשהוא נושא עמו בקבוק המכיל דלק,
שפך הדלק על סדין בסלון הדירה, הצית את הסדין, אחז בסדין הבוער במרפסת, התיישב על
אדן החלון כשהוא ממשיך לאחוז בבקבוק הדלק, כוחות כיבוי אש ומשטרה ביקשו אותו לרדת
אך הוא נשאר במקום ואיים כי אם לא יביאו אליו את ראש העיר הוא יצית את עצמו ואת הדירה.
לאחר מכן
שפך הדלק על גופו ועל סדין נוסף בדירה, הצית את הסדין, ובשלב זה פרצו הכוחות במקום
את דלת הדירה וכיבו את האש.
בשל מעשיו
אלה מיוחסות לו עבירות של הצתה-בניגוד לסעיף 428 (א) רישא לחוק העונשין; כניסה
והתפרצות למקום מגורים; וגרימת היזק בזדון.
בבקשה זו
שבפני מבקשת המדינה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים.
בישיבת
11.8.05 אישר הסנגור כי חומר החקירה עולה כדי ראיות לכאורה, אולם ביקש להפנות את
המשיב לעריכת תסקיר מעצר.
בתסקיר
המעצר מיום 23.8.05 עומדת קצינת המבחן על מאפייני הפרעות האישיות של המשיב, על דפוסי
התנהגותו האלימים ומסקנתה הינה כי קיימת ממנו רמת סיכון שימשיך בביצוע עבירות
דומות אם ישוחרר ממעצרו.
לאור
זאת אין שרה"מ בא בהמלצה לחלופת המעצר שהוצעה.
בעברו של
המשיב 10 הרשעות קודמות, בעבירות רבות של פריצה, היזק לרכוש במזיד, איומים, תקיפה
ועבירות נוספות.
2. עילת
המעצר קמה בעניינו של המשיב נוכח המסוכנות הממשית הנודעת ממנו בשל המעשים והעבירות
המיוחסים לו, נוכח הרשעותיו הקודמות הרבות, כשחיזוק לאותה מסוכנות מוצאים אנו
בניתוח הדברים המפורט בתסקיר המעצר.
לבקשת
הסנגור נערכה בדיקה פסיכיאטרית למשיב ובחוו"ד הפסיכיאטר המחוזי [מיום 7.8.05]
מצויין כי אינו לוקה במחלת נפש פסיכוטית, כי הוא אחראי למעשיו וכשיר לעמוד לדין.
הפסיכיאטר
המחוזי עומד על הפרעות אישיות של המשיב ומציין כי הוא זקוק להמשך מעקב פסיכיאטרי
בדרך אמבולטורית.
3. בישיבת
7.9.05 הציע הסנגור חלופת מעצר נוספת בדרך של שהיית המשיב ב"חוות הפרסה"
[ליד שדרות], בפיקוח בעל המקום מר בני פלד.
מר פלד
התייצב בבימ"ש והתרשמתי כי אותה חלופת מעצר מוצעת אין בה כדי להשיג את מטרת
המעצר.
הערב המוצע
מסר כי אין לו היכרות כלשהי עם המשיב, כי לא ידע שלמשיב עבר פלילי או כי הוא זקוק
למעקב פסיכיאטרי, וכי אם נתונים אלה
היו בידיעתו לא היה מסכים לערוב לשחרורו של המשיב.
כמו כן לא
התרשמתי שבאותה החווה יש אלמנטים כלשהם של פיקוח ממשי שיש בהם לנטרל מסוכנות
המשיב.
זאת ועוד.
הנימוקים העומדים ביסוד שלילת החלופה שנבחנה בתסקיר המעצר, כוחם יפה - וביתר שאת -
גם לעניין חלופה מוצעת זאת.
4. נוכח
כל המפורט לעיל, איני מוצא מקום להורות על שחרור המשיב לחלופת מעצר ומורה על מעצרו
עד תום ההליכים.
יצויין
כי התיק העיקרי קבוע למתן מענה מפורט לשבוע הבא – 20.9.05.
עוצמת
הראיות הלכאוריות שבחומר החקירה ודברי המשיב בתום הדיון מיום 7.9.05 כי : "לא
עשיתי עבירה כל כך חמורה, כולה בסך הכל שני סדינים, הודיתי בלי להתווכח בכל
התיק..." נותנים יסוד סביר להניח כי ניתן יהיה לסיים שמיעת התיק העיקרי
בקצב מהיר ומניח את הדעת.
5. סוף
דבר, אני מחליט לעצור את המשיב עד לתום ההליכים נגדו בת.פ. 8232/05.
ניתנה היום ח' באלול,
תשס"ה (12 בספטמבר 2005) במעמד הצדדים.
|
יוסף אלון – שופט |