1

 

   

בתי-המשפט

 

 

 

 

בפני כב' השופט חאלד כבוב

 

                                                                                                        ב"ש 90885/04

ב-תפ"ח 1046/04

 

 

מ ד י נ ת   י ש ר א ל

 

על-ידי באת-כוחה - הפרקליטה גב' יעל הראל

המבקשת:

 

             נ    ג    ד

 

 

צביקה בן דוד יעקבי,

יליד 1958, ת.ז. 055271704,

מרח' מאירוביץ 14, ראשון-לציון.

 

על-ידי בא-כוחו - עו"ד רוטנברג

 

המשיב:

ה ח ל ט ה

 

 

1.         זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו, אשר בד בבד הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של אינוס, תקיפה הגורמת חבלה ממשית ואיומים.

            לפי המפורט בכתב האישום היה המשיב בקשרי חברות משך תקופה של חצי שנה עם המתלוננת, שהתגוררה בקיבוץ שובל בנגב, ובמהלך התקופה, החל מחודש ספטמבר 03', תקף המשיב את המתלוננת, הטרידה, איים עליה וקיים עמה אף יחסי מין בניגוד לרצונה. בהמשך מפורטים מעשיו של המשיב, הביאה לביתו ואנס אותה תוך שימוש בכוח.

            עוד נטען שבמהלך חודש מרץ שנה זו, התקשר המשיב מספר פעמים למתלוננת, ביקש ממנה להשיב לו תמונות וכן סכומי כסף שהיא חייבת לו, איים על חברתה שיפגע בה אם לא תגלה לו על מקום הימצאה של המתלוננת, תקף אותה, היכה אותה ואיים עליה.

 

2.         מדובר במשיב יליד שנת 1958, שאין לחובתו כל הרשעות קודמות, ולכאורה מעשיו בכתב האישום אינם אופיינים למעשי אדם נורמטיבי, ולכאורה עומדים בסתירה לעברו הנקי.

            הוריתי על קבלת תסקיר מעצר אודות המשיב על מנת לעמוד על מידת המסוכנות הנשקפת ממנו, אם בכלל, להשנות מעשים דומים בעתיד, וגם לבחינת חלופת מעצר שתוצע על ידי המשיב ושיהיה בה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו.

 

3.         לציין, שב"כ המשיב לא חלק על קיומה של תשתית ראייתית, אך ביקש להסב את תשומת ליבו של בית המשפט לדוח האזנה שנערך במרחב איילון למפגש ועימות יזומים על ידי המשטרה בין המשיב לבין המתלוננת, כאשר במהלך העימות יצא השוטר שערך את העימות מספר פעמים מחדר החקירה, ולכאורה הצדדים החליפו דברים ביניהם.

            ניתן לקבוע כי באופן כללי לא התרשמתי שהמתלוננת חשה פחד או אימה מפני המשיב במהלך הדברים שנאמרו על ידה, כפי העולה מדוח האזנה, כאשר השוטר שנכח בעימות מציין שהלך רוחו של המשיב היה כעוס ועצבני בעוד שהמתלוננת חייכה, צחקה ולעסה מסטיק לכל אורך העימות.

 

            בעניינו של המשיב התקבלו שני תסקירים מטעם שירות המבחן, וזאת משום העובדה ששירות המבחן לא הספיק בתסקירו הראשון להתייחס לחלופת המעצר בבית הוריו של המשיב, מהתסקיר הראשון עולה שהמשיב השליך את עיקר האשם במערכת היחסים הקלוקלת על המתלוננת דווקא, התקשה להתמודד עם סימני הדחייה מצידה, התקשה להיפרד ממנה ולראות אותה נפגשת עם אחרים וחשד בקשריה עם אחרים, לפיכך התרשם שירות המבחן מדפוס חשדני וכפייתי של המשיב כלפי המתלוננת שעלול לבסס רמה של סיכון כלפיה, ולפיכך הביע שירות המבחן ספקנות באשר לחלופת המעצר המוצעת בבית הוריו.

 

            תסקיר מעצר נוסף שהוגש בעניינו של המשיב מתאר גם הוא מערכת יחסים בעייתית בין המשיב לבין המתלוננת, שלוותה במעקבים, הטרדות ואיומים מצידו של המשיב כלפי המתלוננת, באופן שזו מביעה חשש מהישנות המעשים.

            שירות המבחן בחן הפעם את חלופת המעצר בבית הוריו של המשיב, וגם בבית אחותו, אך התקשה להמליץ על שחרורו לאחת מחלופות המעצר המוצעות.

 

4.         ב"כ המשיב הגיש לעיונו של בית המשפט חוות דעת פסיכיאטרית פרטית שהוגשה על ידי ד"ר מילר, שביקר את המשיב בבית המעצר, אשר התרשם שאמנם אין המשיב שרוי במצב פסיכוטי, אך יש לו תחושה כי נעשה לו עוול כאזרח שומר חוק שלראשונה בחייו חווה את חווית המעצר הקשה, פירט לגבי תחושתו הקשה לאחר שנודע לו שהמתלוננת עוסקת בזנות ורצה להענישה על עצם עיסוקה זה תוך בגידה באמונו.

            ד"ר מילר ציין בפני בית המשפט שלעצם קיומה של מערכת תמיכה משפחתית חזקה ואיתנה, יש כדי להשפיע על שאלת המסוכנות באופן שתמיכה משפחתית שכזו מפחיתה עד מאוד את הסכנה להישנות מעשים כאלה בעתיד.

            הרופא מציין את חשיבות המשך הקשר הטיפולי עם המשיב, קשר שיעזור לו לרכוש כלים יעילים יותר להתמודד עם קשרים רגשיים ויפחית את מידת המסוכנות הנשקפת, אם בכלל.

 

5.         התלבטתי לא מעט במקרה זה האם ראוי לאפשר למשיב שחרור בחלופת מעצר, והרי בית המשפט מחוייב לשקול קיומה של חלופת מעצר בכל מקרה ומקרה, מקל וחומר כאשר מדובר בנאשם בן 46 שאין לחובתו כל הרשעות קודמות, שזה מעצרו הראשון.

            אמנם קיימות החלטות שונות וסותרות של בתי המשפט בסוגיה זו כאשר בית המשפט נדרש להכריע בשאלת מעצרו של נאשם עד תום ההליכים או שחרורו, שעה שהוא מואשם בעבירת אינוס, עבירה קשה, חמורה ובזויה שמלווה בדרך כלל בפגיעה בגופה וכבודה של המתלוננת, באופן שמקים חזקת מסוכנות שלא בנקל יצליח נאשם לסתור אותה.

            במקרה זה, כאמור, לאחר התלבטות לא קלה החלטתי בסופו של דבר לקבוע כי יש בחלופת המעצר המוצעת בקרית טבעון, מקום מרוחק ביותר ממקום מגוריה של המתלוננת, כדי להשיג את מטרת המעצר וזאת בין היתר גם בשים לב להתרשמותי מהערבים, מרצינותם, הבנתם את האחריות המוטלת עליהם והסכמתם ליטול על עצמה אחריות כה כבדה.

 

            לפיכך, מצאתי בסופו של דבר להורות על שחרורו של המשיב ממעצר בתנאים ובערבויות כמפורט להלן:

 

א.                  ערבות עצמית על סך 30,000 ש"ח.

ב.                  ערבות צד ג' על סך 30,000 ש"ח שתחתם על ידי הגב' חסידה בן נחום וגם על ידי אמו של המשיב.

ג.                    הפקדה במזומן על סך 5,000 ש"ח (ניתנת אורכה עד ליום 26/4/04.

ד.                  המשיב ישהה בתנאים של מעצר בית מוחלט בבית משפחת בן נחום, בקרית טבעון, בפיקוח בני הזוג בן נחום משך כל שעות היממה.

ה.                  ניתן בזה צו עיכוב יציאה מהארץ ועל המשיב להפקיד דרכונו במזכירות בית המשפט.

ו.                    אני אוסר על המשיב ליצור כל קשר בין ישיר ובין עקיף, בין בעצמו ובין באמצעות אחרים עם המתלוננת.

ז.                   מובהר למשיב כי הפרה כלשהי מתנאי השחרור תביא למעצרו.

ח.                  לא יומצאו הערבויות ייעצר המשיב עד החלטה אחרת ויובא בפני שופט תורן ביום 29/4/04.

 

 

ניתנה והוּדעה בפומבי היום, א' באייר התשס"ד, 22 אפריל 2004.

 

 

 

חאלד כבוב, שופט