|
1 |
בתי
המשפט
|
|
|||
|
פ 040031/02 |
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו |
||
|
|
|||
|
09/10/03 |
תאריך: |
כב' השופט דר' עודד מודריק |
בפני: |
|
|
מדינת ישראל |
בעניין: |
|
המאשימה |
ע"י עו"ד י. קורצברג
ועו"ד יובל עמית מפמת"א |
|
|
|
נ ג ד |
|
|
|
|
|
|
נאשם |
ע"י עו"ד אורי בן נתן |
|
הנאשם נותן את הדין, לאחר שהורשע (בעקבות שמיעת ראיות
שהתפרשה על פני פרק זמן ארוך למדי) בחמש עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ובחמש
עבירות של סחר ויצוא סם מסוכן.
התיאור "חמש עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וחמש
עבירות של סחר ויצוא סם מסוכן" הוא פורמלי ואָנֶמי מדי, כדי הבנה נכונה של
מהות ההרשעה. לפיכך, אציג אותה בקיצור רב.
במחצית השניה של שנת 2001 פעלה, מבסיס באמסטרדם, הולנד,
רשת בינלאומית, להפצת כדורי M.D.M.A (סם מסוכן המכונה:
"אקסטזי") בכל רחבי העולם[1].
לא ברור לי המבנה ההיררכי של הרשת אך כמעט אין ספק שקבוצת ישראלים נמנית עם ראשיה
[דמויות מרכזיות כדורון פחימה ("הילד") ויעקב אלשייך ("כלב"),
נותנים את הדין בהולנד; יצחק תמיר ("ג'קי") ומאור סמדג'ה
("השמן") נותנים את הדין בישראל] ועוד ישראלים שימשו בה בתפקידי משנה
(מארגני משלוח, בלדרים ומלווי בלדרים). הרשת סחרה בכמויות אדירות של כדורי אקסטזי[2].
הנאשם – שהוא גיסו של ג'קי תמיר – "גוייס",
בידי ג'קי, לפעילות במסגרת הרשת, כ"מלווה בלדרים" (להלן:
"מלווה"). מלווה בלדרי
סמים, נלווה לבלדר – בלי שהבלדר מודע לזהות המלווה או, אפילו, לעצם נוכחותו –
בטיסתו מבסיס המוצא אל ארץ היעד, כדי לוודא שפעולת ההברחה של משלוח סמים עברה
בשלום והתבצעה כנדרש. המלווה מבטיח את האינטרס של
המשלח שלא ייפול קורבן למרמה[3]
וידע להתגונן ולהסתתר במקרה של תקלה ומבטיח, במידה מסוימת גם את פעולת הבלדר (כגון
על ידי מעשה הסחת דעת פקחי המכס או גורמי רשות אחרים, מן הבלדר).
הנאשם הורשע בכך שלמן
"גיוסו" ביולי 2001, ועד למעצרו, ביום 15.1.02, ביצע חמישה מסעי
לווי [28.7.01 מאמסטרדם
לניו-יורק; אוג' 2001 מאמסטרדם לסדני; 4.10.01 מאמסטרדם לניו-יורק; 18.10.01
מאמסטרדם לניו-יורק; 16.11.01 מאמסטרדם לניוארק] וקיבל תמורה בסך 5,000$
לכל מסע לווי. בפעולות אלה מילא הנאשם את תפקידו, בין היתר ב"דווח
לאחור" על הצלחת פעולות הבלדר או על תקלות שהתרחשו. נוסף לכך, אגב מילוי אותו
תפקיד, העביר, לפחות פעם אחת, כסף לאחד הבלדרים (אויקו); ונכח, לפחות פעם אחת
בפעולת אריזת משלוח סמים (באמסטרדם).
הביטוי הפורמלי של מסכת
הפעולות הללו הוא בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע וסחר ויצוא של סמים מסוכנים. אולם,
בהתאם לאמור בהכרעת הדין, מסגרת זו משקפת קשר פלילי בין הנאשם למפעיליו, לביצוע
תפקידי מלווה בלדרים, להעברת סם ממדינה למדינה ושותפות (ביצוע בצוותא) לפעולות
הבלדר (המוגדרות כסחר ויצוא סמים).
לא למותר להוסיף כי הכרעת הדין
זיכתה את הנאשם מאחריות לפרטי אישום שייחסו לו, בין כמבצע ובין כשותף לביצוע, גיוס
בלדרים, שילוח בלדרים, הכנת משלוחי סמים, הפצת סמים במדינות היעד, ריכוז והעברת
כספים שהתקבלו במסגרת הפשעים הללו.
הקשר הפלילי שבו נמצא הנאשם
אשם, פעולות היצוא והסחר שהוא הורשע בהם שונים בהיקפם באורח קוטבי מאלו שכתב
האישום (המתוקן) מייחס לנאשם. הנאשם איננו חבר בקשר רבא פלילי של רשת בינלאומית
להפצת סמים (כמגייס בלדרים, משדל ומתכנן של פעולות). הוא חבר לשורת מעשי קשר
"זוטא" פליליים שעניינן בביצוע שליחויות קונקרטיות מטעם חבר פעילי הרשת.
התובע ביקש לגזור לנאשם עונש
מאסר רב שנים לנשיאה בפועל. הבקשה נובעת מן החומרה האובייקטיבית של פעילות הנאשם
ומחלקו בפעילות הרשת הנמדד ביחס לגזרי דין שנגזרו על נאשמים אחרים בפרשה דנן.
החומרה האובייקטיבית נשקפת
מטיבו של הסם שהוא ציר כתב האישום, היקף הפעילות הכללית של הרשת ומהות תפקידו של
הנאשם בפעולת הרשת.
אקסטזי הוא סם מסוכן מקבוצת
הסמים המסוכנים הקרויים "קשים". יתכן שאפשר לערוך מדרג גם בתוך קבוצת
הסמים הקשים, לפי מידת הסיכון הנשקפת למשתמש בהם. לפיכך ייתכן לומר שהרואין הוא סם
קשה ומסוכן יותר מאקסטזי, שכן צריכת מנת הרואין עלולה לגרום לסכנות ולסיכונים רבים
יותר מנטילת כדור אחד של אקסטזי . אולם חומרה מיוחדת נודעת לעבירות בסם הספציפי
הזה משום שהוא רב תפוצה,[4]
קל תפוצה[5]
ונחשב ל"אופנתי" ומקובל בכל שכבות הציבור, לרבות ציבור משכיל (אוי לאותה
"השכלה") ומבוסס מבחינה חברתית וכלכלית.
הרשת עסקה ב"שינוע"
מאות ק"ג של אקסטזי ואילמלא נעצרו אנשיה אין ספק שידה היתה נטויה להמשיך את
מעגל פעילותה ואף ולהרחיבו. אמנם הנאשם אינו שותף למכלול הפעילות של הרשת אך יש
הבדל בין מי שנותן ידו לפעילות של קבוצה קטנה, מוגבלת ביכולותיה הלוגיסטיות והביצועיות,
לבין מי שמשמש "בורג" במערכת גדולה, עתירת יכולת שפעולותיה רבות אנפין.
אכן הנאשם שימש "רק"
כמלווה, בחמישה מסעי בלדרות סמים (שניתן להעריך כי בהם הוברחו למדינות היעד קרוב
לחצי מיליון כדורי אקסטזי). אולם מעמדו של המלווה אינו נופל ממעמד הבלדר. מה
האחרון הוא חלק מן התוכנית האופרטיבית של כל שליחות קונקרטית, אף הראשון כן. ומה
האחרון גורם רב חשיבות למימוש התוכנית אף הראשון כן, שאם לא היתה לו חשיבות ואם לא
היתה בו תועלת מרובה לא היו הגורמים המשלחים (כמיזם יעיל שאינו משחית כספו לריק)
מעסיקים מלווים ומשלמים להם אלפי דולרים ונושאים בהוצאותיהם.
התובע לא איתר פסקי דין
המתייחסים למלווים, להוציא גזרי דין שנגזרו לשאר חברי הרשת. הוא הצביע על מספר
גזרי דין שנגזרו לבלדרי אקסטזי, בהיקפים קטנים לאין ערוך מהיקפי הבלדרויות השונות
שביבס ליווה. גזרי הדין הללו הם של מספר שנות מאסר [למשל: ע"פ 9548/01 אלייב
נ' מ"י; ע"פ 2541/96 בן שימול נ' מ"י (גזרי דין
"חיצוניים" אחרים שהוזכרו, אינם עוסקים בבלדרי אקסטזי או שה עוסקים
ביבואנים עצמם)].
בהקשר לנותנים את הדין בפרשת
הרשת דנן היתה התפלגות ענישה זו: ג'קי ומאור (גורמים מרכזיים ברשת) – 12½ שנות
מאסר כל אחד; עטייה (גייס בלדרים, משדל ומשלח לפעילות) – 8 שנות מאסר; רימה
(הוגדרה על ידי בית המשפט שגזר את דינה כ"שותף- מבצע, המעורה בעשייה
העבריינית, שהעמיד עצמו במרכז העשייה העבריינית, יותר מאשר פעם אחת, שבד בבד עם
התגברות פעילותה הלך מעמדה והתחזק עד להגעתה לעשייה בסם ממש") – 7½ שנות
מאסר; אוייקו (שתי פעולות בלדרות) – 8 שנות מאסר; אורלובסקי (פעולת בלדרות שקדמה
לה פעולת "קידום מכירות") – 4 שנות מאסר דורון בוכניק (סיוע לסחר בסמים
וניסיון לסחר בסם. הוגדר על ידי בית המשפט כבעל חלק "מזערי ביותר") –
שנתיים מאסר.
אפשר היה להבין, מדברי התובע –
למרות שהדבר נאמר באי רצון גלוי – שהוא מסכים שחלקו של הנאשם נחות מחלקם של ג'קי
ומאור ועל כן עונשם מהווה תקרה עליונה שעונשו של הנאשם יוצב בנדבך כלשהו תחתיה.
כיוצא בזה, הביע התובע עמדה ברורה כי חלקו של הנאשם גדול כמה מונים מחלקו של
בוכניק ועל כל פנים עונשו הקל של האחרון הוא תולדה של קשיים ראייתיים חמורים
ולפיכך הוא מהווה "רצפה", שעונשו של הנאשם צריך להתמקם כמה נדבכים
מעליה. גם פעילותו של אורלובסקי היתה מצומצמת יחסית ואינה יכולה לשמש קנה מידה. על
כל פנים, כנגדה מצויה פעילותו של אוייקו, שהיא בהיקף דומה או חמור אך מעט מזה של
אורלובסקי ואפשר לראות בעונש שנגזר בגינה קנה מידה לעונשו של הנאשם.
הרושם שלי (לא יותר מהתרשמות),
שבעיקר כיוון התובע דעתו לכך שעונשו של הנאשם לא יפחת מעונשה של רימה. רימה והנאשם
היו בני פלוגתה עיקריים במשפט הזה והם מסמלים, במידה רבה את המאבק הגלוי והסמוי
שהתנהל בין הפרקליטים משני הצדדים. התביעה הטילה את יהבה על רימה (אחזור לכך
להלן), הסניגור נשען על גרסת שולחו. רימה, לדברי התובע, נתנה את הדין על בסיס
הודאתה (לאחר שזכתה במעמד של "עדת מדינה") במסכת עובדות דומה בהיקפה לזו
שהנאשם הורשע בה (פרט לכך שמשימתה העיקרית היתה בלדרות ואילו משימתו היתה לווי).
יתר על כן, רימה נהנתה מהקלה מסוימת בעונש שניתנה לה נוכח העובדה שנכונותה להיות
עדת מדינה הציבה אותה בסיכון חמור והרעה מאד את תנאי כליאתה. כיון שהתובע גורס
שמלווה הוא בעל מעמד בכיר יותר משל בלדר, וכיון שהמלווה הקונקרטי אינו זכאי
להתחשבות מסוג זו שניתנה לרימה, אין זאת אלא שיש להציב את עונשו של הנאשם על נדבך
גבוה – ולו במעט – מזה של רימה.
לבסוף, התובע ביקש לקדם פני
טענה כאילו זכאי הנאשם ל"הנחה" בעונש הנובעת מכך שהוא שיתף פעולה עם
חוקריו, חשף בפניהם את מעשיו ולאחר שהסתיימה פרשת התביעה היה נכון להודות, באותם
מעשים, גם בפני בית המשפט (למעשה, לא הודאה באשמה במלוא ענות פיו אלא אישור
לנכונות תוכן הודעותיו בפני החוקרים). התובע עמד על כך שהנאשם (ובעיקר סניגורו)
עשה כל שלאיל ידו כדי "למשוך" את ניהול המשפט, לשבש את מהלכו התקין
ולנהל הגנת סרק. הרי בראשונה הקיף כתב האישום בדיוק את מעשי העבירה שהנאשם הודה
בהם בהודעותיו. מה ממנו הילך להודות בעובדות הללו במקום לנהל משפט זוטא-רבא, חסר
כל יסוד, על קבילות אותן הודעות? אכן, כמה חודשים לאחר הגשת כתב האישום נערך בו
תיקון מהותי וכתב האישום המתוקן הקיף מסכת עבירות חמורה יותר מבראשונה. עתה היתה
לנאשם סיבה להתגונן וזו עובדה שכאשר פנה יום נמצא הנאשם זכאי בהקשר לעבירות
הנוספות. אולם אפילו כך, הואיל והנאשם הורשע בעבירות הבסיס שבהן לא הודה עד שהוכרע
הדין, אין לדמותו לנאשם שהודה מייד, או הודה חלקית מייד ואחז בזכות ההתגוננות
העומדת לו, לגבי היתרה שממנה זוכה בסופו של דבר.
הסניגור התעכב לא מעט על מדרג
הענישה ה"פנימי" בפרשת רשת הסמים הזאת. הוא הסכים לראות בעונשם של ג'קי
ומאור ובעונשה של רימה קנה מידה שבעזרתו ניתן לגזור את העונש הראוי לנאשם. שכן
סברת הסניגור היא שחלקם ופועלם של נאשמים אלה חמור הרבה למעלה מחומרת מעשי הנאשם.
יש קושי, לדעת הסניגור להיאחז בעונשו של אויקו ואולי גם בעונשו של אורלובסקי כקנה
מידה. הטעם לכך שעונשו של אויקו חורג לחומרה מן הרמה המקובלת. זו עובדה שהתביעה,
שערערה על קולת עונשיהם של ג'קי ומאור לא עשתה כן לעניין עונשו של אויקו (שמצדו,
כנראה, ערער על חומרת עונשו). כיון שהתעוררה פרובלמטיקה גדולה בהקשר לעונשו של
אויקו, קשה להיאחז גם בעונשו של אורלובסקי (שהוא "תמונת ראי" מקלה
לעונשו של אויקו).
מטבע הדברים הכביר הסניגור
מילותיו על מעמדה של רימה (אולי גם הוא חש שהתביעה כיוונה בעיקר
ל"הצמדת" עונשו של הנאשם לעונשה של זו). הוא הפנה אל כתב האישום שרימה
הודתה בעובדותיו ובמיוחד לדברים שכתב אודותיה השופט קרא (צוטטו בידי לעיל) ושמהם
מתבקש שרימה לא היתה בלדרית "סתם"; היא חרגה הרבה מן ה"סטטוס"
הזה והפכה לדמות מרכזית פועלת ומפעילה בתוך הרשת, מין יד ימין ביצועית הנוגעת בכל
וידי כל בה. על כן רימה ניצבת על מדרגת ענישה גבוהה מזו של הנאשם שאמנם ביצע
בנאמנות את משימותיו אך לא נשא מרום עיניו אל תפקידים רמים יותר ואל פעילות רחבה
ואחראית יותר.
הוסף על כך את העובדה שרימה
תעתעה במשטרה זמן רב. היא מסרה גרסאות כזב וסובבה את החוקרים בכחש (ממש כפי שמאוחר
יותר זרתה טפל בעיני בית המשפט). גם נכונותה, לבסוף, למסור גירסת אמת, כביכול, לא
היתה בשל רדיפת אמת אלא לשם
"סידור" עינייני ביתה וחילוצה ממשפט ועונש. רימה היא בעלת עבר פלילי
"עשיר"; היא נטלה קבין רבים ממעשי העבירה המנויים בחוק העונשין. אין
דומה עונשו של מי שחטא, או פשע, לראשונה לעונשו של זה שכבר חטא והחטיא, פשע והפשע
פעמים רבות.
טול את הגדרת טיב מעשיה של
רימה מפי השופט קרא ("שותף - מבצע, המעורה בעשייה העבריינית, שהעמיד עצמו
במרכז העשייה העבריינית, יותר מאשר פעם אחת, שבד בבד עם התגברות פעילותה הלך מעמדה
והתחזק עד להגעתה לעשייה בסם ממש") והשווה אותה להגדרת מעשיו של הנאשם
כפי שנכתבו בידי ("הקשר הפלילי שבו אני נמצא הנאשם אשם, פעולות היצוא
והסחר שהוא הורשע בהם שונים בהיקפם באורח קוטבי מאלו שכתב האישום (המתוקן) מייחס
לנאשם. הנאשם איננו חבר בקשר רבא פלילי של רשת בינלאומית להפצת סמים (כגייס
בלדרים, משדל ומתכנן של פעולות). הוא חבר לשורת מעשי קשר "זוטא" פליליים
שעניינן בביצוע שליחויות קונקרטיות מטעם חבר פעילי הרשת") ועל כורחך תאמר
שתהום עמוקה למדי נפערת בין הראשונים לאחרונים.
הסניגור הדגיש את העובדה
שהנאשם, חרף קרבתו לאחד מראשי הרשת, ביקש לפעול כ"ראש קטן". הוא נפתה
לבצע דבר עבירה, במידה רבה עקב מחשבה נאיבית שכיון שאין לו נגיעה פיזית בסמים,
בשום שלב של ההליך העברייני, אין חומרה מיוחדת במעשיו. אכן הנאשם אינו כסיל גמור
והוא מן הסתם ידע שמעשיו אינם חוקיים. על כך הוא נותן את הדין ויישא בעונש. חולשת
הדעת שגילה נוכח מצב כלכלי קשה, איננה תירוץ המצדיק את מעשיו, אך ביכולתה להאירם
באור יחסי נכון.
הסניגור הסביר את פשר ההתנהלות
הארוכה של המשפט. הוא לא חסך שבטו מן התביעה שמהלכיה נדמו בעיניו כחסרי אחריות
וכגורמי עוול גדול לנאשם. כתב
האישום המקורי הוא מינואר 2002;
הייצוג הועבר לסניגור הנוכחי במרץ 2002. כתב האישום תוקן במאי 2002. אכן
לכאורה היו לרשות הסניגור חודשיים ימים שבהם עמד הנאשם ב"מריו" ולא הודה
בעובדות שלימים יודה בהן. הדבר נעשה, כמצוות סניגורים מלומדה, מתוך רצון להשיג
הסדר טיעון נוח. אולם משתוקן כתב האישום ושורבבו אליו עבירות חמורות כמה מונים מן
העבירות הראשונות, לא גרס הסניגור אף לרגע שעל הנאשם להודות במעשים שלא ביצע
ושבדיעבד אכן הופרכו. בסך הכל, עיקר המשפט איננו "משיכת זמן" סתמית ואין
לבוא עם הנאשם חשבון על כך.
מזווית אישית, הנאשם בן 42, נשוי 16 שנים לליאור יש להם
שלושה ילדים (בני 15, 11½, ו-3). הוא שרת שירות מלא של קרוב ל-4 שנים בנח"ל,
כחבר גרעין נח"ל מוצנח, במהלך השרות נפגע בעור התוף. גם במילואים שרת באופן
סדיר. אין לו כל עבר פלילי. לפי עדות אביו החורג, הנאשם ואמו ננטשו בידי אביו
הביולוגי מיד עם הולדתו. הנאשם לא מכיר את אביו ומעולם לא פגש אותו. עיקר גידולו
וחינוכו נעשו בידי אביו החורג שנישא לאמו בהיות הנאשם בן שנתיים. עם שחרורו מהצבא החל
הנאשם לעסוק באומנויות לחימה ספורטיבית (קראטה). משך קרוב ל- 20 שנה העמיד חניכים
רבים, שחלקם הגיעו להישגים נפלאים ברמה הארצית וברמה בינלאומית (כמה מן החניכים
הללו העידו בפני והם שומרים למדריך שלהם חסד רב).
נשמעו עדויות על אופיו החיובי של הנאשם מפי מכרים וחברי
ילדות (למשל ח"כ אפי אושעיה) ומפי אשתו של הנאשם. האחרונה ציירה גם תמונת
דברים עגומה מאד על המצב הכלכלי הקשה שהמשפחה נקלעה אליו. הנאשם ניהל, עובר למעצרו
בית ספר ללימוד אומנויות לחימה ובית הספר אינו יכול להחזיק מעמד בלי הנאשם. קשיים
אלה הם נוסף לקשיי התמודדותה עם חינוך הילדים שהולם (אימפאקט) המעצר של האב ניכר
בו היטב.
הנאשם עצמו התקשה לדבר ואת דברו הכתוב – שעיקרו חרטה
גדולה – הקריא הסניגור.
כללו של דבר הסניגור ביקש
שעונש המאסר של הנאשם יצטמצם לתקופה לא ארוכה וכי לא יוטל קנס שיהווה הכבדה נוספת
על המשפחה.
עיון בדברי התובע, מזה ובדברי
הסניגור מזה, מגלה לי, שחלק מאלה וחלק מאלה מקובלים עלי ואילו את היתרה של אלה
והיתרה של אלה עלי לדחות.
מקובלת עלי השקפת התובע שמעשיו
של הנאשם – הגם שהם מסתכמים בפעולות לווי – אינם דברים של מה בכך. אין אלה זוטות
שפליליותן החמורה אינה עשויה לחדור לתודעתו של אדם "נאיבי"
ו"תמים" המקבל 5,000$ כשכר כל לווי. אחריותו של מלווה לפגיעה באינטרס
המוגן על ידי האיסור הפלילי איננה נופלת מאחריותו של "בלדר". המלווה הוא
איש האמון של המשלח; הוא משמש חוט מקשר בין הבלדר המבצע (ולפעמים גם רוכש הסמים
הקולט את היבוא) לבין יוזמי השילוח. הוא חייב בדיווח "לאחור", אל
"המפקדה" וטבע העניין הוא שככל שגדולה הקרבה אל ראשי הרשת כך גם נכבד
יותר המעמד של מבצע העבירה. נכונה, עם זה, סברת הסניגור שבלדר הוא גורם שבלעדיו לא
תיכון הברחת סמים כלל ועיקר ואילו נחיצותו של המלווה פחותה ולעתים ניתן לבצע את
ההברחה גם בלעדיו.
"תרגום" הדברים אל
ענייננו מלמד שחומרת מעשיו של הנאשם נובעת מתפקידו ומכך שהוא פעל בתוככי רשת חובקת
ימים ויבשות, שכמדומה לי לא נודעה כמוה לגודל, להיקף ולעזות מצח בתחום המיוחד של
סחר בכדורי אקסטזי. על כגון דא אמר השופט חשין:
אין ספק בדבר: ישראל שידרגה את
מעמדה בסחר בסמים מסוכנים. בעבר באו לפני בתי המשפט בישראל סוחרי סמים זעירים,
סוחרי סמים בינוניים בגודלם ואף סוחרי סמים גדולים. ואולם בשנים האחרונות עדים אנו
לתופעה לא ידעוה ראשונים. מדברים אנו עתה בישראלים העוסקים בסחר בינלאומי בסמים
ובכמויות לא שיערום קדמונים (בש"פ 3179/03 מ"י נ' פוגל).
לעומת זאת מקובלת עלי השקפת
הסניגור שפעולותיו של הנאשם רחוקות מרחק רב מאלה של הגורמים המרכזיים ברשת.
המממנים, רוכשי הסמים, גייסי הבלדרים, מתכנני ההברחות, אורזי המשלוחים, מגלי
השווקים ויוצרי הקשרים עם "יבואנים"; כולם ניצבים הרבה מעל הנאשם במעלות
הארגון העברייני (מה גם, שככל הנראה, מכתב האישום של ג'קי ומאור, רוב הפעולות הללו
רוכזו בידי קבוצת קושרים קטנה). יחס ענישה הנראה בעיני הולם הוא כאשר עונשו של
גורם מרכזי ברשת כפול מעונשו של גורם משני כבלדר או מלווה.
לכאורה אפשר היה לומר כי העונש
שנגזר לגורמים המרכזיים ברשת ( 12½ שנות מאסר בפועל) נופל מן הרמה הראויה (ואכן
התביעה הגישה ערעור על קולת העונש ומנגד הגישו הנאשמים ערעור על חומרתו) וכי עלי
לגזור את מחצית העונש הראויה (להשקפתי) למלווה מן הרמה האובייקטיבית הראויה להוות
מידת עונשם של גורמי הרשת המרכזיים. אולם, לא זו בלבד שעונשיהם של ג'קי ומאור הם,
כרגע, בגדר נתון קיים שאין לדעת אם יחול בו שינוי, אלא אף גם זו שמלבד העונש של
אלה קיים נתון נוסף, עונשה של רימה (שאינני יודע אם הוגש בו ערעור). גם עונש זה
צריך לבוא בגדר "חידת תשבץ" (puzzle) זו.
אכן, בעיני חומרת מעשי רימה
עולה, לא מעט, על אלה של הנאשם. אין, בעניין זה, "ראיה" טובה יותר
מפסיקת השופט. השופט קרא עיין באישומים ובעובדות שבהן הודתה ובראיות שנפרשו בפניו
וחרץ דעתו על מעמדה במסגרת העבריינית. פסיקתו היא ממצא שאינו ניתן לערעור בפני. על
כן עלי לקבל אותו כאמת לאמיתה.
הצבת הממצאים שלי בעניין הגדרת
חלקו היחסי של הנאשם מול ממצאי השופט קרא בעניין רימה, משמיעה מסקנה חד משמעית כי
הראשונים נופלים מן האחרונים והפער ביניהם מוחשי וברור.
רימה היתה ראויה לעונש חמור
מעונשו של הנאשם גם על פי מעללי העבר שלה שגם הם ניצבים בניגוד מוחלט לעברו הנקי
החיובי של הנאשם. רימה הוליכה את המשטרה שולל זמן רב. אני משוכנע שהיא הפילה בחלקת
לשונה גם את התובעים המנוסים במשפט הזה. אין לה מידות טובות המדברות בשבחה, אין לה
מליץ יושר מול מגיד פשעיה, כלל לא ברור שהיא ניחמה עליהם וכי לא תשוב לפשוע. לא
כן, לנאשם שהוא בכל זאת בעל מידות טובות, שאף על פי שלא ניתן לְצָדֵק את מעשיו,
ואף על פי שאין ספק שהוא לא פעל בתום לב, אין כמעט ספק שהוא מתחרט היטב וכי למד את
לקחו וייאלץ לחזור ולשנות לקח זה כל תקופת כליאתו.
אינני סבור שאופן ניהול הגנת
הנאשם הוא בעל השלכה משמעותית על מידת העונש; לא לחומרה ולא לקולא. כבר ציינתי כי
בינות לשיטין שנכתבו ובינות למילים
שנאמרו התנהל מאבק עז ומאד יצרי בין באי כוח הצדדים. אינני חושב שיש לכך מקום, אך
זו היא המציאות וכיון שכך אינני בטוח במידת הדיוק של ההסברים שניתנו לי משני
הצדדים לפשר מהלכיהם. כל צד רצה מאד להשיג יתרונות טקטיים על משנהו. הנאשם היה,
בשלב הראשון (עד שרימה שינתה את גירסתה) עד מפתח, עבור התביעה, לשם הוכחת האישום
נגד שאר הנאשמים. היה לתובע עניין מיוחד להשיג הרשעה מהירה כדי שיוכל להעיד את
הנאשם במשפטי האחרים. אני משוכנע שהסניגור קרא את שאיפת התביעה היטב והוא ביקש
לנצל אותה. אחרי שרימה שינתה טעמה ופתחה את סכור לשונה כלפי כל הנאשמים, שוב לא
היה הצורך בעדות הנאשם קריטי כל כך. עתה יכלה התביעה להנות מן היתרונות הטקטיים
שעדות רימה הקנתה ואשר צמצמו עד אין את מרחב יכולתו של הנאשם לצפות להסדר טיעון
נוח.
כל הדברים הללו – שרב בהם
המשוער מן הידוע – אינם יכולים לגרוע או להוסיף על חומרת מעשי הנאשם ובדרך כלל אני
גורס שפעולות התגוננות שהנאשם נוקט, שאינן פעולות סרק שתכליתן היחידה להאריך את
המשפט, אינן יכולות להיות לו לרועץ משנשקל גזר הדין.
עניין אחד, נחשב, בעיני, בכל
זאת, כנסיבה מקלה. כוונתי לכך, שלאחר חודשים אחדים שבהם הוצב הנאשם בפני כתב אישום
מתון יחסית (המבוסס, בעיקרו, על מוצא פיו בחקירה המשטרתית) ביצעה התביעה
"שדרוג" תלול של כתב האישום והעמידה את הנאשם בפני סכנת הרשעה במעשים
חמורים לאין ערוך מאלה שבהם הורשע. הנאשם נאלץ להתגונן מפני האישומים הללו – שלא
נמצאו מבוססים דיים – ולהשקיע בכך
מאמץ רב. לי נדמה שהצבת איום בהרשעה חמורה המוסרת נוכח הגנת הנאשם, מקהה משהו, גם
מחומרתה האובייקטיבית של היותרת (שמלכתחילה היתה "מתונה") שהוכחה
ושהנאשם הורשע בה.
המשקל שאני מוכן להעניק
לנסיבות האישיות של הנאשם (שמעוררות חמלה רבה כלפי משפחתו שלא חטאה ובעטיו היא
סובלת) משקל מועט בלבד. סוף מעשה במחשבה תחילה. הנאשם ביקש להיטיב את מצבה הכלכלי
של משפחתו. המחשבה הזאת קדמה למעשיו וקידמה אותם. אולי לא תיכן דרכו עד סופה ואולי
החליט להתעלם מן הסיכון שהוא נוטל על עצמו. אלה עניינים שהשפעתם מועטה.
דיברתי בחומרת מעשי הנאשם,
דיברתי בצמצום החומרה הנודעת להם ביחס למעשי אחרים בפרשה. עתה עלי
"לשקלל" את מערכות השיקולים מכאן ומכאן וליתן לכך ביטוי בעונש.
אני דן את
הנאשם לעונש כולל של שמונה שנות מאסר שמהן שש שנים לנשיאה בפועל ומניינן מיום
מעצרו 15.1.02. יתר המאסר על תנאי לשלוש שנים מתום המאסר שגזרתי לעיל. התנאי הוא
שלא יעבור עבירה לפי פקודת הסמים שהיא פשע, או קשירת קשר או ניסיון לעבור עבירה
כאמור.
נוסף לכך
אני דן את הנאשם לקנס בסך 20,000 ₪ או ארבעה חודשי מאסר תמורתם. הקנס ישולם תוך
120 ימים מיום היות גזר הדין חלוט.
זכות ערעור כדין
|
דר' עודד מודריק, שופט |
[1] במשפט נפרשו פעולות הפצה לערים שונות
בארה"ב (אמריקה), לסדני (אוסטרליה), לפראג בצ'כיה (אירופה) לישראל (אסיה).
קרוב לודאי שהרשת ביצעה פעולות הפצה נוספות, אולי למקומות נוספים, שהנאשם לא נטל
בהן חלק. אך גם כך חבקה פעילות הרשת ארבע מחמשת (או ששת) יבשות תבל.
[2] אינני יודע, בבירור, מהו היקף הפעילות של
הרשת אך ממסמכים שונים מסתברת פעילות של כ- 1.6 מיליון כדורים (ואולי יותר).
כאינדיקציה כללית להיקפו הכספי של המסחר אפשר להפנות ל-ת.פ [מחוזי ת"א]
40080/03 שבו התברר שמחיר כדור אחד, בהעברה מסוחר למפיץ, בישראל, הוא 10 ₪.
[3] "פארטיה", היינו שליחת יד, מצד
הבלדר, במשלוח הסמים לשם הפצתו באורח עצמאי.
[4] התובע אומר – והסניגור לא חולק על כך
- שבק"ג אחד יש כ- 5000
כדורים. מכאן שבעוד שק"ג הירואין עשוי להיות מופץ, ב"כספומטים"
(אני הייתי אומר: "סמומטים") לאלף צרכנים, הרי שתפוצת ק"ג אקטזי גדולה פי חמישה.
[5] נפחו של כל כדור קטן יחסית ולפיכך אפשר
היה לשלח כ-מאה אלף כדורים במזוודה שהכילה גם פריטים נוספים לשם הסוואה והסתרה.