חואן א. מנדס, בצילום, מגיש הדוח המיוחד לעינויים של האו"ם הצהיר באסיפה ה-22 של המועצה לזכויות האדם מ-4.3.2013 כי טיפול כפוי בפסיכיאטריה הוא עינוי ו/או טיפול אכזרי, לא אנושי ומבזה. ר' סעיף 82 בדו"ח להלן: http://www.ohchr.org/Documents/HRBodies/HRCouncil/ RegularSession/Session22/A.HRC.22.53_English.pdf המלצתו של מגיש הדוח המיוחד הנה כי "מדינות יאכפו איסור מוחלט על כל התערבויות רפואיות כפויות וללא הסכמה כנגד אנשים עם מוגבלויות, כולל מתן ללא הסכמה של פסיכו-כירורגיה,שוק חשמלי וסמים משני תודעה, לטווח קצר וגם ארוך. החובה לשים קץ להתערבויות פסיכיאטריות כפויות בהתבסס על מוגבלות היא בעלת יישום מיידי ומיעוט מקורות כספיים אינם יכולים להצדיק דחייה של ישומה". ר' הצהרתו של מגיש הדו"ח במושב ה-22 של המועצה, סעיף 3 באג'נדה להלן: http://mdac.info/sites/mdac.info/files/march_4_torture.pdf העמותה מצטרפת
http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia10_halmi

התקשורת הישראלית מדווחת על פסק דין גרמני האוסר על ברית מילה, ועל שיתוף פעולה יהודי-מוסלמי לביטול ה"גזירה" הגרמנית, כביכול חזרנו לימי אנטיוכוס אפיפנס... כהרגלה, טיפול התקשורת הישראלית בנושא רדוד ונבוב ללא מאמץ ללמוד ולהכיר את בסיס פסק הדין הגרמני, הלא הוא החוק הפדרלי מ-2009 בדבר הנחיות רפואיות מקדימות. ר' קישור קודם לחוק זה נתנה פסיקה ב-2005 האומרת שאין כל חוק ברור המאפשר טיפול פסיכיאטרי כפוי. כנגד פס"ד זה הוגשה עתירה לבית הדין הגבוה הפדרלי, וזאת משום שככלל טיפול כפוי הותר בידי שאר בתי המשפט. השנוי, כאמור, שהושג בחוק של 2009 אפשר לאדם שאינו יכול לתת הסכמתו מסיבות של אי כשירות לסרב –או להסכים- בטופס כתוב מראש לכל טיפול ו/או בדיקה רפואי/ת, לכל המחלות, בכל שלביהן. הרציונל של החוק קבע כי בהיעדרה של הוראה מקדימה שכזו, הרי שרצונו –ולא רווחתו (-well-being)!- של האדם הוא הקובע בהתאמה להצהרותיו הקודמות, אבל בדרך שניתן יהיה להוכיחה, במידה והאדם אינו יכול לתת הסכמתו אבל מתנגד להחלטת הרופאים. במילים אחרות רווחת האדם (well-being) כעת מוגדרת ע"י רצונו של האדם הנדון ולא ע"י השלכה (פרויקציה) של אדם אחר גם אם הוא שופט, אפוטרופוס או רופא. במרץ 2011 ניתן פס"ד, להלן http://www.iaapa.org.il/image/users/46024/ftp/my_files/frontPAGE/v23311.mht?id=10475768 ובאוקטובר 2011 ניתן פס"ד, להלן http://www.iaapa.org.il/image/users/46024/ftp/my_files/frontPAGE/v121011.mht?id=10475767 בהם קבע בית המשפט העליון החוקתי הגרמני ששני חוקים מחוזיים המתירים טיפול כפוי במחלקות משפטיות פסיכיאטריות אינם חוקתיים ומבוטלים לאלתר. תחולת פסקי הדין תקפה בכל מדינות הפדרציה הגרמנית, כל חוקי הטיפול הכפוי צריכים להיחקק מחדש או להתבטל. זהו הבסיס העקרוני להחלטת בית המשפט בקלן כי ברית מילה הנה פגיעה גופנית רצונית/מכוונת מאחר ומדובר בהטלת מום תמידית, והחסות ההורית אינה יכולה לבוא במקום הסכמת הילד. הסכמת הילד תקפה רק בגיל הבגירות הדתית - בגרמניה 14. פס"ד להלן http://www.iaapa.org.il/image/users/46024/ftp/my_files/frontPAGE/v070512.mht?id=10475766 לענין זה ראו גם מאמרו של סאס ברית מילה והולדת המדינה הטיפולית http://www.historyofcircumcision.net/index.php?option=content&task=view&id=70
http://iaapa.org.il/46024/actualia#patverfu

התכנית "פנים אמיתיות" בערוץ 10 הציגה את יובל שטרית בת ה-23 מרמת גן (-בתמונה, ימין) שלדברי המנחה אמנון לוי סובלת מהפרעה נפשית: אישיות המפוצלת ל-30 זהויות. סאס הסביר שמחלה אמיתית כוללת פציעה של הגוף ומכאן שאף לא אחד מהמצבים הפסיכיאטריים יכול להיות מחלה. התנהגויות לא יכולות להיות מחלה. לייחס "מחלה" לנפש הוא לבצע "שגיאה של קטגוריה" או להיות מעורב במטפורה, אולי לצורך שימוש רטורי או אסטרטגי. בנוגע ליחידים המבטאים "רעיונות של הזיות" סאס טוען ש, בדומה לשחקנים ופושעים, אנשים אלו צריכים להיראות כפועלים/משחקים על התשוקה להרוויח יתרון אקזיסטנציאלי יותר מאשר כלכלי ויש לראות התנהגות זו כסוג של גניבת זהות אקזיסטנציאלית. הדוגמא המפורסמת של פיצול אישיות הנה "סיביל" האמריקנית, שהמציאה אישיות שונות כדי לעניין את הפסיכיאטרית להתמיד בקשר עמה. ר' קישור כעת, כשהסרנו את המינוחים הכוזבים של "מחלה" ו"הפרעה" נבדוק אנתרופולגית כיצד אנו, הצופים, מגיבים לתופעת "פיצול האישיות". מה למעשה ראינו בתכנית? אשה המשמיעה קולות שונים, מלווים בצורות הבעה שונות, המשוייכים לדברי אמנון לוי לזהויות שונות, בין השאר: "ילד בן 4", "גבר תוקפני", "נערה עיוורת שמנגנת על פסנתר" "פעוטה בת 3 שבקושי יודעת לדבר" ועוד 26... מהסרט גם עולה שגב' שטרית מסתדרת עם ה"הפרעה" המדומינת. ובכן, כשמוצגת לנו הצופים אשה ה"עושה קולות" אנו אמורים להבינה כבעלת פיצול אישיות והפרעת אישיות דיסוציאטיבית, מינוח הלקוח מקטלוג המחלות הפסיכיאטרי. אך כיצד נגיב במקרה של גבר "העושה קולות"? 'כלבוטק' שידרה ב-6.2.07 כתבה "אודות אדם בשם אילן אשד, עו"ד, [-בתמונה, שמאל] אשר נהג להתחזות לסירוגין הן ל"פסיכולוגית קלינית" והן למטופל "אוטיסט אשר עבר התעללות מינית בילדותו", ובדרך זו לשכנע במרמה סטודנטיות שחיפשו עבודה זמנית, להעניק טיפול של תראפיה במגע לאותו "אוטיסט", דהיינו לו עצמו". ציטוט מפסק הדין של גיליה רביד, בית משפט השלום ת"א 2.5.07 (בש 1373/07, פסקה 1). הלקח האנתרופולוגי העולה מהשוואה בין גב' שטרית למר אשד הנו שנשים "עושות קולות" כדי להשיג תשומת לב, גברים מין.
http://www.iaapa.org.il/46024/blogi#sybil

אשראף חאטאם, שר הבריאות והאוכלוסיה המצרי (בצילום) הוציא צו האוסר על הפעלת מכשיר ביטא 444 (Beta) למתן מכות חשמל בכל מתקני הכליאה הפסיכיאטריים הציבוריים והפרטיים במדינה, בשל טיבו הפוגעני והמסוכן. כפי שמתואר בהודעה לעיתונות של ה'יוזמה המצרית לזכויות פרטיות' [ר' קישור למטה] תחילתו של הסיפור בתלונה נגד השר שהוגשה לתובע הכללי בידי אחמד חוסיין, פסיכיאטר ממתקן הכליאה הפסיכיאטרי באבאסייה וחבר בתנועה 'רופאים ללא זכויות'. התלונה דרשה הערכה מחדש של המכשיר ועצירת השימוש בו בשל האיום שבו לביטחונם ואף חייהם של הכלואים הפסיכיאטריים המצריים. התלונה אף קראה לחקירה של הפרות חוק שהעלו חשדות לשחיתות משרדית באימוץ השימוש "הרפואי" במכשיר ואף אזהרה נגד השר שהמריצה אותו להוציא מיידית צו להפסקת כל שימוש במכשיר. מההודעה לעיתונות לא משתמע שעינוי מכות החשמל, כשלעצמו, נאסר במצרים.
http://www.iaapa.org.il/image/users/46024/ftp/my_files/text-files/Ban_Electro-Shock_Egypt.mht?id=8612862

לדברי העיתון האנגלי משרד הבריאות הבריטי החל כבר בתכנית לשחרר בשעות היום כלואים פסיכיאטריים "עם הפרעות אישיות חמורות" ואלו הנחשבים כ"בעלי סיכון לברוח, בעלי רמת סיכון בינונית וגבוהה" כשהם עונדים על רגליהם אזיקים אלקטרוניים המנווטים בידי לווין בטכנולוגית GPS הדומה לטכנולוגית הטלפון הסלולרי. האזיקים הפסיכיאטריים החדשים נוסו במתקן הכליאה הפסיכיאטרי 'מודסלי' Maudsley בלונדון. עד כה יותר מ-60 כלואים פסיכיאטריים נאזקו בהם כתנאי לשחרורם, הטכנולוגיה עוקבת אחר כל צעד ומאפשרת לאתר אדם בדיוק של כמה יארדים ממקום הימצאו בכל מקום בעולם והאזיקים יוצרים רשימה של כל המקומות בהם שהה האזוק במהלך היום. זאת בניגוד לאזיקים האלקטרוניים כיום אשר רק מוודאים את הימצאותו של אדם בכתובת ביתו בתחום זמן מסוים באמצעות אות רדיו. כעת גם משרד המשפטים הבריטי כולל בתכנית עבריינים, זאת כדי לעזור בצמצום תפוסת בתי הכלא. http://www.dailymail.co.uk/news/article-1341780/The-satnav-tags-let-sex-offenders-walk-streets.html#ixzz19JflGzlN

הנו הפסיכיאטר הראשי בקופת חולים 'מאוחדת' ברחובות, התמחה במתקן הכליאה הפסיכיאטרי 'באר-יעקב', ופרסם מחקרים על תגובותיהם של כלואים פסיכיאטריים ישראליים לאיומי לוחמה כימית וביולוגית. האם הוא זה שנעצר ב-4 ביוני בורשה וחשוד בידי התביעה הפדרלית בגרמניה בעבירות השגת מסמך במרמה וחברות בארגון ביון זר והמקושר לפרשת ההתנקשות בבכיר החמאס מחמוד אל-מבחוח?

כידוע רעל העצבים המשווק כ'תרופה פסיכיאטרית' משתק את האדם ע"י פגיעה בכל מערכות גופו ובכך מושג השקט התעשיתי שהפסיכיאטרים מכנים "טיפול וריפוי". גם ממשל ארה"ב השתמש בו בגלוי כאזיקים כימיים לסימום מאות מהגרים בזמן גירושם מהמדינה, ר': http://www.iaapa.org.il/site/flash/flashDetail.asp?flash_id=280843 הבעיה, מבחינת הטרור הפסיכיאטרי, היתה החדרת הרעל לגוף האדם שנעשתה עד כה ע"י גלולה או זריקה, פעולות מגושמות שניתן להתנגד להן בכוח. הפתרון? האגודה הפסיכיאטרית האמריקנית הודיעה היום (ר' קישור) על פיתוח אמצעי טרור חדש: רעל עצבים פסיכיאטרי בשם סטאקטו לוקסאפין שיוחדר בשאיפה, בדיוק כפי שמרדימים חטוף ע"י הצמדת ממחטה ספוגה באתר לאפו! או ריסוסו באויר או החדרתו למערכת מיזוג האויר בחלל סגור. שימו לב לפרזיולוגיה הטיפולית בה מתכסים הפסיכיאטרים: "Staccato Loxapine Reduced Signs and Symptoms of Agitation as Early as Ten Minutes After Dosing in Patients with Schizophrenia or Bipolar Disorder" כלומר, הסם מפחית "תסמיני סערת רוחות" מיד לאחר 10 דקות ו- "Agitation is distressing for patients and their caregivers as well as a challenge for health-care professionals to manage" סערת רוחות היא מיטרד לפציינטים ולמטפלים בהם כשם שהיא אתגר ניהולי לטיפול רפואי מקצועי. http://www.iaapa.org.il/image/users/46024/ftp/my_files/text-files/antipsychotic-by-inhalation-trials-move-to-phase3.html?id=3519654
http://www.iaapa.org.il/image/users/46024/ftp/my_files/text-files/loxapine.jpg?id=7728077

ח"כ ד"ר רחל אדטו (קדימה, בצילום), מומחית לרפואת נשים יוזמת 'חוק הפוטושופ' בניסיון לצמצם את הזדהות בני הנוער עם מודל הרזון הקיצוני והידרדרות לאנורקסיה, מציגה צד נוסף במדיקליזציה של קני המידה המוסריים ב-300 השנים האחרונות. כפי שסאס מסביר ב'כימיה טקסית' (1974) הסצנריו הבסיסי של האדם הנו מעגל טומאה והיטהרות, בו לאוכל ולאכילה תפקיד מרכזי: הטקס הנפוץ ביותר להיטהרות הנו צום, ולשמחה – משתה. בדת הנוצרית חשיבות הצום נבע מדימויה המרכזי של האנושות החוטאת ומכאן חשיבות הצום כשיטת טיהור-עצמי, ובדת המדע תורגם המינוח "צום" לשפת הרפואה כ"דיאטה" -מוסווה בטיעונים טכניים של הפחתת משקל- ו"טיפול במחלת השמנת יתר" (-obesity) מחליף את "מחילת חטא הגרגרנות" (-gluttony). משקל הגוף הוא כלי מצוין לקיטלוג תכונות אנוש במינוחי נורמה רפואית. טבלאות הגובה והמשקל שח"כ אדטו מנופפת כבאביזרי קודש מדגימות: למרות שניתן לסטות מטבלאות אלו ל-4 כיוונים שונים רק סטיה אחת היא קלון חברתי – השמנה! שמשמעה הרפואי "מחלה", ואדטו, ששימשה במשך 15 שנים סגנית מנהל בית החולים שערי צדק והקימה את המועצה הלאומית לבריאות האשה מצוטטת: "החוק מתבסס על קריטריונים בינלאומיים שלפיהם אדם בתת משקל הוא מי שה-BMI שלו (מדד מסת הגוף) הוא פחות מ-18.5...נדרוש מהם שיעלו קודם שניים או שלושה קילו...הלכנו למוסדות שבהן מאושפזות נערות במצב של אנורקסיה...במחלקות פסיכיאטריות. בנות פתחו בדיאטה אחרי שזרקו להן 'את שמנה' למרות שהן לא באמת היו שמנות." שוב ניתן להיווכח באחידות גישת החברה – והאליטה הרפואית – כלפי החושב מחשבות לא נכונות [הלא שפוי] הלוקח סמים לא נכונים [המכור] ובעל המשקל הלא נכון [השמן]. האם נקודת מבט רפואי-בלבד על תזונה יכולה להסביר את ההתעסקות הנרחבת בהרזיה אצל נשים יותר מאשר אצל גברים? דת המדע והאינקוויזציה הפסיכיאטרית שלה מנסות "לשטוף את מוחנו" לאמונה בעיקריהן אך מבט אחר מגלה לנו שמתחת לרטוריקה התזונתית; פסיכיאטרית; שובניסטית-גברית חבויה הנחה עתיקת-יומין: הפחד הגברי -וההסכמה הנשית- מהאשה כאדם "טמא" במיוחד הנדרש לטקסי "טיהור" מיוחדים. האשה "בעלת משקל היתר" של ימינו היא אך ורק הגרסה בת זמננו למיתולוגיה של טומאה נשית שכמה מגרסותיה הקודמות הן דימום הוסת; כוחות מיניים חזקים; כישוף; וחבירה לשטן. כל קטגוריה ובעיות הטיהור היחודיות לה.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1169983.html

הפסיכיאטרים כידוע המציאו מחלה 'אנוסוגנוזיה' המסבירה מדוע כלואים פסיכיאטריים אינם מודים בקיומה של 'מחלתם', הגיע הזמן להגדיר מדוע הפסיכיאטרים מדחיקים את הכפיה. ר' את המייל הבא: "מאת Orly Geva (-בצילום) 9 במאי 2010 13:59 נושא: מחלקת הנוער בבית החולים הפסיכיאטרי באברבנלאל: שלום חברים, לפני כשמונה שנים התחלתי לעבוד בבית החולים הפסיכיאטרי "אבארבנל" ומזה כשש שנים אני מטפלת במחלקת הנוער.המחלקה, בה שוהים כ 25 מטופלים היא מהקשות והמאתגרות בארץ. נערים ונערות בגילאי 13-21, אשר חוו משברים קשים בגיל ההתבגרות שגרמו לפגיעה נפשית קשה.ילדים ללא סביבה תומכת, בד"כ ממשפחות מפורקות ולא מתפקדות ואין מי שיכיל, אין מי שיתמוך, אין בית. כך הם מגיעים אלינו למחלקה. 3 דקות מנתיבי איילון, בלב גוש דן, אנחנו מטפלים בהם בתנאים לא תנאים ומנסים להחזיר אותם לחיים. להחזיר להם את הרצון לחיות. לתת תקווה. אנו עושים זאת במבנה מט לנפול שנבנה בשנות החמישים, על רצפות שוקעות, בין קירות סדוקים ומתקלפים ותחת גגות אסבסט מתפוררים שמזמן הוצאו אל מחוץ לחוק. אבל אנחנו, אנשי הצוות, חוזרים בסופו של יום הביתה. למקלחת חמה, למיטה רכה ולבית חם בחורף. הנערים שלנו לא. אין מקלחת בסיסית, אין מיטה ראויה להניח את הראש, אין מטבח סביר, אין מרחב מחייה שקרוב להיות נורמאלי. אבארבנל הינו מוסד ממשלתי השייך למשרד הבריאות. בקשות, מכתבים ודרישות אין ספור לא הביאו לפתרון. הפקידים באים, הפקידים הולכים, ואיתם הפוליטיקאים. אנו, אנשי הצוות החלטנו שלא עוד ואנו עושים מעשה. אנו נשפץ את המבנה בעצמנו וניצור בו תנאי מחייה נאותים.כן, הוא ישאר מבנה ישן, אבל יהיו בו מקלחות וחדרי שרותים המאפשרים פרטיות, הוא יהיה צבוע ומטופח והחדרים יהיו ראויים למגורים, עם מיטה מזרון ומצעים עם וילון, תמונה ופרח.אנחנו נחושים להפוך את המחלקה לבית שמאפשר החלמה. בית שניתן לרפא בו את הנפש הפצועה.בית חם. אנחנו צריכים את עזרתכם במימונו ויישומו של הפרוייקט.ב31 למאי אנחנו עורכים ערב התרמה בו יופיעו בהתנדבות רמי קליינשטיין ומרינה מקסימילאן בלומין. רצ"ב הזמנה ואשמח לראותכם.ניתן לתרום גם באמצעות הטלפון, לפני הארוע ואחריו וכל תרומה, קטנה כגדולה,תתקבל בברכה. הפרטים מופיעים בהזמנה. אני מודה לכם ומקווה שתקחו חלק בפרוייקט, אשמח גם אם תוכלו להעביר את זה הלאה. שלכם, אורלי גבע"

http://www.iaapa.org.il/image/users/46024/ftp/my_files/text-files/Medicating_the_military-Navy_Times.htm?id=3375197
http://www.iaapa.org.il/46024/Kfia10_megale

הדיון התקשורתי הישראלי סביב החשדות (-המשפט עדיין לא התקיים) בנוגע למעורבות האחים סודמי ברצח ובמעשים מגונים בילד לאון קלנטרוב בן ה-7 ביישוב בני עי"ש, מוביל כרגיל לדרישה להטלת מום באיברי מינם כאקט טיפולי-פסיכיאטרי/עונשי. מה הרקע לדרישה זו? מה בין לובוטומיה להטלת מום פסיכיאטרית באיברי מין? תום סאס מסביר ב'לקסיקון של טירוף' כיצד בחברה המודרנית הפסיכיאטר נטל את התפקיד של המרפא המסורתי. "...כבני אדם, אנו מאמינים בבריאות נפש ובמחלת נפש, בדיוק כשם שאבותינו האמינו באלוהים ובשטן. המאבק למען אלוהים ונגד השטן היה נותן הלגיטימציה הגדול לתקופתם; באופן דומה, המאבק לבריאות נפש ונגד מחלת נפש הוא נותן הלגיטימציה הגדול לתקופתנו." הרציונל של המרפאים המסורתיים לעיתים קרובות זהה לפסיכיאטר הממוסד: ניתן להטיל מום כצורה של עינוי/עונש או כצורה של מישטור פוריות. ב'עליית הרייך הרביעי' דן ג'ים מארס בתפקיד הפסיכיאטריה בגרמניה הנאצית: "מובילי התנועה להעלמת 'הלקויים נפשית' מהאוכלוסיה הגרמנית היו עורך הדין קרל בינדינג והפסיכיאטר אלפרד הוכה, אשר הפכו למוכר בציבור את הביטוי "חיים שאינם ראויים לחיות" – במנשר מ-1920 שכותרתו היתה "הסרת בקרה מהשמדתם של חיים שאינם ראויים לחיות". "הדרכים המועדפות של מניעה, עיקור כפוי, יושמה בידי בית דין מיוחד 'לבריאות גנטית' שהרכבו כלל שני רופאים – בדרך כלל פסיכיאטרים – ועובד מדינה אחד, בדרך כלל שופט הקרוב למפלגה הנאצית, ששימש כיו"ר. התכנית הנאצית להמתת חסד לא התנהלה בפומבי אלא באמצעות צווים חשאיים, מאחר והיטלר סרב בהתמדה לקבל היתר חוקי, ביודעו שתוכנית מעין זו הינה לא חוקית במצב בחוקי הקיים." ב'תיאטרון של גיהנום', דן דר' האהא לאנג בשימוש של סירוס כעונש בארצות הברית: "סירוס היה...מיועד באופן כללי לעבדים נמלטים, למרות שהיו מקרים שבהם גם כן נעשה בו שימוש כעונש ללבנים לאורך כל ההיסטוריה של ארה"ב. לפי קרל סיפאקיס ב'אנציקלופדיה של פשע אמריקני' שלו, נעשה שימשו בסירוס בכמה "מאות" פעמים כעונש בקליפורניה של המאה העשרים, כאשר המקרה המדווח האחרון של סירוס כעונש באמריקה היה בקולרדו ב-1972." זוהי החוקיות המוטלת בספק של פרקטיקות מעין אלו הדורשת מהפסיכיאטרים ה"מודרנים" למצוא דרכים יצירתיות להסוות את פעילותם. כפי שמסביר זאת דר' לאנג: המשך בקישור
http://www.iaapa.org.il/46024/sodmi_brothers

http://www.guardian.co.uk/uk/2009/dec/27/adhd-prisons-mental-health-crime

ידיעות אחרונות' (מוסף יום כיפור, עמ' 24) מביא את סיפורו של משה פלסר -בצילום- שביולי 2008 ירה למוות במחבל על הטקרטור בירושלים. בכתבה פורט כיצד פלסר, עוד כשהיה תלמיד בית הספר 'תלמוד תורה מורשה' נמנה על מתנגדי מהלך ההתנתקות מרצועת עזה ונעצר בשל כך. אחרי שהתיק הפלילי נסגר הופתע פלסר להיווכח שהצבא מוותר עליו. במשך שנתיים במקביל ללימודיו בישיבה תיכונית "ניסו לנפנף אותי, עברתי ראיונות אצל שמונה ועדות שכללו קצינים ופסיכולוגים" הוא מספר. השימוש שהממשל בישראל עושה בשירותי בריאות הנפש לנטרל אנשי ימין ידוע ולכן נרחיק עדותנו לארה"ב: תום סאס כותב במדורו (ר' קישור למאמר המלא) על ג'ימס מרדית', סטודנט כושי שנסיונו ב-1962 ללמוד באוני. מיסיסיפי נתקל בהתנגדותם של מושל המדינה ואדווין ווקר, גנרל ממלחמת העולם השניה ובעל דיעות "ימניות". כדי להבטיח את כניסתו של מרדית ולשמור על הסדר שלח הנשיא קנדי 400 מרשלים פדרלים ו-3000 חיילים לאוקספורד, מיסיסיפי. ווקר פרסם הודעה פומבית: "אני קורא למחאה לאומית כנגד הקונספירציה בתוכנו. התאגדו לשם החופש בזעם מוצדק, מחאה ווקלית אלימה, ושתיקה מרה תחת הדגל של מיסיסיפי בשימוש הצבא הפדרלי...". ההפגנה בקמפוס הובילה למהומות בהן נהרגו 2 אנשים וששה מרשלים פדרליים נפצעו. לאחר שווקר נעצר ציווה שר המשפטים רוברט קנדי שיכלא במתקן כליאה רפואי ל"הסתכלות פסיכיאטרית" בחשד שאינו כשיר נפשית לעמוד לדין. המזימה הפסיכיאטרית של הממשלה נכשלה, ווקר נקבע ככשיר לעמוד לדין, וההאשמות נגדו בוטלו. כותב סאס: "בשעה שהממשלה הפדרלית השתמשה בצבא כדי להבטיח את זכויותיו החוקתיות של מרדית להגנה שווה של החוק, היא השתמשה בפסיכיאטריה כדי לשלול מווקר את זכותו החוקתית למשפט. זו היתה עוד דוגמה להנחתי משכבר הימים שאנו מחליפים פיקוח חברתי המוצדק ע"י רעיונות גזע בפיקוח חברתי המוצדק ע"י אבחנה פסיכיאטרית. פסיכיאטריה היא רודנות בשירות המדינה הטיפולית, המוצדקת כמדע "מתקדם" וטיפול רפואי "רחום". בעבר, הטלת סטיגמה והפרדה גזענית היו חיוניות למעמד השליט פוליטית ולמדינה. כיום, הטלת סטיגמה והפרדה פסיכיאטרית הן חיוניות למעמד השליט פוליטית ולמדינה. זו הסיבה מדוע איזושהי חשיפה של עוולות הברוטליות הפסיכיאטרית לא יסדקו את העמדה החברתית הנעלה של מערכת בריאות הנפש כדיסציפלינה רפואית מטיבה, אתית ומדעית".
http://iaapa.org.il/46024/actualia#walker

דובר מרכז שניידר מסר כי במהלך תשס"ט יצא המוסד ב"מסע הסברה למען הקהילה להתמודדות עם דיכאון בקרב ילדים ובני נוער". הקמפיין (-בצילום) "בוצע בהתנדבות" ע"י משרד הפרסום באומן-בר-ריבנאי, תחת הקונספט: "אל תיתנו לדיכאון לגדול עם הילד שלכם". הדובר מדווח שבעקבות הקמפיין התקבלו בשניידר עשרות פניות מהורים לילדים "הסובלים מדיכאון". מדובר בחיקוי לקמפיין ההפחדה של ברוני הסמים הפסיכיאטריים בארה"ב: "12 מיליון ילדים מוחזקים כבני ערובה בידי הפרעה פסיכיאטרית" (-ר' קישור) שגובה בדבריו של הרולד קופלביץ', המייסד והמנהל של המרכז לחקר הילד באוניברסיטת ניו יורק: "הפרעות נפשיות של ילדים הן באמת בעיית בריאות הציבור הגדולה האחרונה שנשארה לא מטופלת". בישראל טענות אלו זוכות לתמיכה ממיודענו הפסיכיאטר ס. טיאנו המתואר בכתבה ב'מעריב' מ-2.12.05 כמאבחן תינוקות כ"דיכאוניים" וסימומם בהתאם. הפסיכיאטר קופלביץ' הוא מחברו של מחקר שהעלה טענות כוזבות לגבי ממצאים של ניסוי בילדים שנאלצו לקחת את הסם הפסיכיאטרי 'פקסיל'. הדו"ח הטעה בטענו כי הסם נמצא "נסבל בהחלט ויעיל" עבור ילדים. הטענה הכוזבת של קופלביץ' הופרכה בידי מזכר פנימי של יצרנית הסם - GlaxoSmithKline - שיש לפרסם רק את הממצאים החיוביים של הניסוי, ולא את הממצאים השליליים. הפסיכיאטר קופלביץ' לא היסס להשוות את בעיותיהם-כביכול של הילדים לאיידס: "זה כמו עם איידס" הוא מצוטט. זוהי הדגמה לטקטיקות התוקפניות בהן משתמשת הפסיכיאטריה כיום - ביחוד פסיכיאטרים מתחום האקדמיה ומרכזים רפואים באוניברסיטאות הנתונים להשפעת שותפיהם מתעשיית התרופות. כמובן שבשיטה זו - הצגת הילדים כ"חטופים בידי/נתונים לשליטה של "דיכאון" וכו' הפסיכיאטרים וחברות התרופות, באמצעות חברת הפרסום, מחזקים ומגבים את כל הסטריאוטיפים והסטיגמות החברתיות ומונעים כל אפשרות מילדים להשתלב בחברה כשווים, דבר שהפסיכיאטרים טוענים שהם מעונינים בו.
http://iaapa.org.il/46024/actualia#campaign

הפסיכיאטרים מעזה אחמד אבו טחאינה ואיאד סראג' (-בצילום) מסרו בתוקף מקצועם ועיסוקם עדויות לועדת האו"ם בנושא המלחמה האחרונה. להלן עיקרי דבריהם שהובאו במאמרו של יהונתן דחוח-הלוי "על הדו"ח הבעייתי של ועדת גולדסטון". http://www.jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/ShowPage.asp?DBID=1&LNGID=2&TMID=178&FID=202&IID=23339 הפעילות הצבאית של ישראל והכיבוש הישראלי הם הגורמים הבלעדיים שהשפיעו לשלילה לאורך עשרות שנים על המצב הנפשי של הילדים ובני העם הפלסטיני בכלל. לסגר שהוטל על רצועת עזה השלכות ארוכות טווח על המבנה הפסיכולוגי של העם הפלסטיני בין היתר בשל הפגיעה בכבודו (- אובדן יכולת פרנסה המביא סטודנטים לעבוד בעבודות דחק מבזות כמו ניקוי רחובות). רוב העם הפלסטיני חש שהקהילה הבינלאומית נטשה את העם הפלסטיני ותחושה זו מובילה את הפלסטינים להיות נכונים יותר לאלימות ולקיצוניות. הסכסוך בנוי על שנאה. הישראלים רואים עצמם חלוצים וקורבן ופיתחו מנטאליות של עליונות כלפי הפלסטינים... חוסר האיזון הפסיכולוגי של החיילים הישראלים יצר אצלם פחד ובאמצעות הפגיעה בפלסטינים הם מנסים להחזיר את הדימוי העצמי האבוד שלהם. במלחמה הבאה ייהרגו עשרות או מאות אלפים של פלסטינים. לאחר המלחמה התקבעה תחושה של חוסר ביטחון אישי ונפגע מעמדו של האב במשפחה שאינו יכול לספק עוד פרנסה וביטחון. הילדים הפלסטינים מחפשים חלופה לדמות האב והתפתחות זו מובילה לקיצוניות והמשך מעגל האלימות. האישה הפלסטינית היא קורבן של האלימות במשפחה בראש ובראשונה בגלל הכיבוש וזכויות היתר של הגבר הכוללות לעיתים גם זכות לפגוע בה. כאשר הגבר הפלסטיני משתחרר מהכלא הישראלי אשתו הופכת להיות קורבן שלו כפי שהוא היה קורבן בידי הכיבוש. הישראלים עושים דה-הומניזציה של האויב הפלסטיני. בעיני החייל הישראלי הפלסטיני אינו בגדר אדם שווה לו והדבר בא לידי ביטוי בהתנהגות של החיילים, שהרגו ילדים פלסטינים מול עיני הוריהם, ובהתייחסות לפלסטינים במעברים. היו מקרים של חיילים או מתנחלים, שהרגו פלסטינים, יצאו זכאים במשפט ואז הקימו לכבודם אנדרטאות. זו תרבות של דה-הומניזציה של הצד האחר. היהודים עושים לפלסטינים מה שהנאצים עשו להם. הפלסטינים רואים בישראלים שטן והם מגיבים למה שהישראלים עושים להם.
http://webcast.un.org/ramgen/ondemand/conferences/unhrc/gaza/gaza03-orig.rm?start=00:15:16&end=01:23:01

הממשלה הבריטית מתכננת להקל על פסיכיאטרים לעצור ולסמם בכפיה "אנשים הנחשדים כבעלי בעיות בריאות נפש" בחסות אמצעי החירום הננקטים בשל חשש למחסור הצפוי באנשי צוות רפואי במהלך הגל השני של מגיפת שפעת החזירים. http://www.ft.com/cms/s/281996d8-9e35-11de- b0aa-00144feabdc0,Authorise d=false.html?_i_location=http %3A%2F%2Fwww.ft.com%2Fcms%2Fs %2F0%2F281996d8-9e35-11d e-b0aa-00144feabdc0.html&_i_referer =http%3A %2F%2Fnews.google.co.il%2 Fnews%3Fq%3DFlu%2Bfears%2Bspark%2Bmental%2Bhea lth%2Bplans%26oe%3Dutf -8%26rls%3Dorg.mozilla%3Ae n-GB%3Aofficial%26client%3D firefox- a%26um%3D1%26ie%3DUTF- 8%26hl%3Den%26ei%3DM0itSo_KF4uqsAbw1ID5Bw%26sa %3DX%26oi%3Dnews_group %26ct%3Dtitle%26resnum%3D1 העיתון מדווח שמשרד הבריאות הבריטי מציע כי פסיכיאטר יחיד (-להבדיל מהשניים הנדרשים כעת לפי החוק הבריטי) יוכל לכלוא אנשים במתקני כליאה פסיכיאטריים ולכפות עליהם סימום. ההצעה התעוררה, לדברי משרד הבריאות, בשל דאגה למחסור חמור באנשי צוות רפואי שעלול להיווצר בגל מגיפת השפעת, והמועמדים לכליאה הם כל המוכרים למערכת כ"חשודים בפסיכוזה, דיכאון ובעיות פסכיאטריות". הנימוק הרשמי להקלת הכליאה הנו תחזוק רמת הטיפול הקיימת תוך הגנה על זכויות החולים והציבור.

האינתיפאדה האנטי פסיכיאטרית שחוללו החרדים ברחובות ירושלים לאחר מעצרה של מי שמכונה בתקשורת "האם המרעיבה" משמשת כנקודת תצפית מצוינת להבדל בין שתי החברות. בעוד שתקשורת התאגידים מגויסת כולה למען השלטת עיקר האמונה הפסיכיאטרית בדבר קיומה של מחלת נפש, הרי שהחרדים התנגדו בצורה אלימה לאפשר לאמונה זו לקבוע את גורלה (הפלילי) של האשה. מדיווחי תקשורת התאגידים עולה שגם לזו ברור שמטרתה של הבדיקה הפסיכיאטרית אינו לבדוק את פרטי החשד הפלילי נגד האם. אם כן מה מטרתה? בעזרת הדיבה הרפואית של מחלת נפש ניתן גם לרדוף ולכלוא את החשוד/ה (-תחת המסווה של 'בדיקה בתנאי הסתכלות') וגם לגרום לדיסקרטיזציה מוחלטת של טענותיו ומעשיו. במקרה הנוכחי הדבר בא לביטוי בתוית הפסיכיאטרית "תסמונת מינכהאוזן בידי שליח" שהודבקה לאם ע"י בי"ח 'הדסה' ותקשורת התאגידים כש'הדסה' טוען כי את האבחנה הנ"ל מבצע רופא ילדים ולא פסיכיאטר, אם כן לשם מה הבדיקה הפסיכיאטרית? היחודי במקרה של "האם המרעיבה" הנה ההתגיסות המוחלטת של המעגל החברתי הקרוב (-משפחה) והרחוק (-החברה החרדית ומנהיגיה) להגנתה, הן במישור הפלילי (-הבעל מכחיש את הטענות נגד האשה) ו-חשוב יותר לעניננו- התגייסות הבאה לביטוי בסירוב עורך דינה לאפשר את בדיקתה הפסיכיאטרית, גם אם באמצעות תכסיסי השהיה נלעגים משהו כגון הסכמה לבדיקתה רק לאחר שחרורה למעצר בית, ומרגע ששוחררה רק לאחר שתרגיש טוב יותר וכו'... יעקב וייל, הפסיכיאטר הבודק, מצוטט באתר Ynet כי הוא "אינו פוסל את האפשרות שהעניין התקשורתי העצום, ההקשר הפוליטי וההתפרעויות ההמוניות השפיעו על החלטתו" ומנמק: "זה קשה להצליח לבדוק אשה שלא נבדקה פסיכיאטרית מעודה". (קרי, אם המעגל החברתי הקרוב אינו נותן לגיטימציה לפסיכיאטריה בלתי אפשרי "לאבחן"). http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3751060,00.html העובדה שבית המשפט לא הצליח עד כה לכפות בדיקה פסיכיאטרית על האשה בעת זו היתה במעצר נובעת גם מהעובדה שלאשה אין "עבר פסיכיאטרי" ומראה כי מוכח כאן שוב כי הפסיכיאטריה, בתפקידה ככלי דיכוי שלטוני ומישטור חברתי, יכולה לפעול רק בחברה בה נתנת לה לגיטימציה. פסק הדין המובא בקישור מראה לנו כי גם כשעורך/ת דין מתנגד/ת בבית המשפט לקיום בדיקה פסיכיאטרית כפויה, הרי שבמקרה בו לחשוד יש עבר פסיכיאטרי התנגדותו נדחית.
http://www.iaapa.org.il/image/users/46024/ftp/my_files/verdicts1/001540.htm

שר המשפטים הבריטי הודיע על פתיחתם הרשמית באנגליה של בתי דין לבריאות נפש, לאחר תקופת הרצה מינואר השנה. http://psychminded.co.uk/news/news2009/July09/mental-health-courts-launched002.htm