מאמר מלא בקישור למטה
ההחלפה (changeling) סרטו של קלינט איסטווד, מעלה את הבעיותיות שבכליאה הפסיכיאטרית לפי המינוח אי שפיות.
המונח "אי שפיות" (insanity) מתייחס לשיפוט, לא לתופעה או מחלה או עובדה. לדמותה של אנג'לינה ג'ולי ב"ההחלפה" אין כל בעיה להוכיח לרופא השיניים והמורה של בנה שהנער המתחזה להיות בנה אינו למעשה בנה. היא מתקשה להוכיח זאת למשטרה ולמערכת הפסיכיאטרית, משום שהן מושחתות והרסניות ולכל אחת מהן אג'נדה משל עצמה. האג'נדה של המשטרה היא ביום תרגיל פרסום שיחזק את תדמיתה המוכתמת, וזו של הפסיכיאטריה היא לשכנע את העולם ואת עצמה שהשקר כי אי-שפיות הנה מחלה הנתנת לאבחון בצורה אובייקטיבית "ככל האחרות" הוא אמת.
כאשר פסיכיאטרים מגדירים ("מאבחנים") אדם לא רצוי כ"חולה נפש" או "לא שפוי", הם אינם מתארים או מזהים מחלה, הם עושים ד-לגיטימציה לאדם או להתנהגות –בעבר הומוסקסואליות, כיום שימוש בסמים. יחד עם זאת, תרבותנו וחוקינו נותנים תוקף לפסיכיאטרים כרופאים אמיתיים ומגדירים את ה"מצבים" שהם קוראים להם "מחלות נפש" כמחלות כמו סרטן או סכרת. בו זמנית, פסיכיאטרים ממשיכים לכלוא אנשים "חולי נפש" ובידם הכוח לחייב "פציינטים" להיכנע לפלישות לא רצויות לגופם עם כימיקלים רעילים וזעזועי מוח הנגרמים ע"י חשמל.
כאשר דמותה של ג'ולי בסרט מגישה תלונה למשטרה ומתחננת לפניהם להמשיך בחיפוש [אחר בנה החטוף], מפקד המשטרה מאשפז אותה. בהרבה מדינות בארה"ב קיים המקביל לחוק בייקר [Baker Act] של פלורידה שבו אדם יכול להיות מאושפז במשך 30 יום במוסד לחולי נפש ללא שחרור, אם פסיכולוג [כן, לא פסיכיאטר] חושב שהאדם מסוכן לעצמו או לזולתו (וכאשר הפסיכולוג מועסק ע"י המשטרה קל לשער האם העצור ייחשב כך. בתי שלי היתה קרובה בצורה מסוכנת להיות מאושפזת תחת חוק זה בהיותה בגיל 17, כך שאני יודע כמה מהר זה יכול להתרחש.)
הלגיטימציה של הפסיכיאטריה נעוצה כולה בהיותה ענף של הרפואה. אין לה כל לגיטימציה כשיטה כביכול-תיאולוגית הפועלת בשיתוף עם המדינה לפתירתם הכפויה של קונפליקטיים משפחתיים ובעיות חברתיות. למרבה הצער, עדיין אין בחברה המודרנית כל מרחב לגיטימי לחשיבה ודיבור ברור על הפסיכיאטריה. גם הדגשת ההבדלים בין פרקטיקות פסיכיאטריות מרצון העוזרת לפציינטים ופרקטיקות פסיכיאטריות בכפייה הפוגעות בהם היא כעת מוקצה.
http://iaapa.org.il/46024/actualia#changeling