לו התקשורת הישראלית היתה מעט פחות אווילית וכה ממהרת לשרת את המשטרה הן בבליעת הודעותיה ללא מבט מפוכח ומנוסה והן ביצירת היסטריה ציבורית פסיכיאטרית היה ניתן להעלות שאלות מטרידות בנוגע לתמיר מרמת השרון (-שכבר הודה ושיחזר) החשוד ברצח עו"ד פלינר. זו נדקרה בחזית גופה פעמיים, אך לא היו כל נתזי דם על בגדי הנער כשחזר לביתו? – אמו שספרה במסיבת עיתונאים שאלתרה היום כי היא זוכרת כיצד חזר באותו לילה התעקשה על עובדה זו. מדהימה מכך העובדה שעל כפפה אחת בלבד - מאלו שלטענת המשטרה שימשו אותו בעת הדקירות ושאותן זרק לפח אשפה מיד לאחר הרצח ושקישרו אותו לרצח משום שבתוכן נמצא זיעתו שממנה נלקחה דוגמת DNA שקשרה אותו לרצח – נמצא כתם דם על שולי הכפפה קרוב לפרק היד (כך סיפר והדגים איש מעבדה בכתבה בחדשות ערוץ 2) ולא כפי שהגיוני היה למצוא על אצבעות, או על גב, הכפפה. דבר נוסף - פענוח הרצח וזהות הרוצח מתבסס כולו על דגימה ביולוגית, בדיוק מה שחסר לחלוטין במשפט המתנהל נגד רומן זדורוב בפרשת רצח תאיר ראדה. עוד הוכחה שבדיקת DNA היא כלי טכנולוגי שהמשטרה (והפרקליטות) עושות בו שימוש מניפולטיבי. כשהן רוצות הוא ההוכחה היחידה לפענוח רצח, וכשהן רוצות אי-הימצאות ממצאים כלשהם אינו מהווה כל שיקול להימנע מכתב אישום. וכמובן שאזרח מהשורה אינו יכול לאפשר לעצמו כספית לסתור ממצאי בדיקה זו.
היבט צפוי אחר בפרשה היא שכירתו המהירה של עו"ד משה מרוז שמיהר לספר לתקשורת כי מדובר ב"מחלת נפש", בשיתוף פעולה מלא עם האם שמסרה גרסה זו במסיבת העיתונאים. לעו"ד מרוז יש נסיון עם נוער רוצח מרמת השרון, לפני שנים ספורות הוא ייצג את סיגלית חיימוביץ – במשפט רצח אסף שטיירמן, ראו קישור - שלפי דיווחי העיתונות התעקשה, כנראה בהנחייתו, לעבור במהלך משפטה בדיקת דם כדי להוכיח כי היא "סכיזופרנית" ומכאן שאינה נושאת באשמה.
העובדה שרועי חורב רוצחו של אסף שטיירמן למד באותו בית ספר של החשוד הנוכחי מעלה את השאלה האם מדובר בהלך רוח (נוסח "בני טובים לאן...") או שאי אפשר לבטל על הסף אפשרות של איזה ניסוי (שליטת מחשבות-כימי...) המתנהל על בני הנוער באזור?
http://www.iaapa.org.il/image/users/46024/ftp/my_files/verdicts1/verdict2/9937(1).htm