אתר Ynet מדווח על פסק דין של ארבע שנות מאסר ליובל יוגב בן 59 מפ"ת שהודה והורשע בשמונה עבירות של פריצה לבתים וגניבה באזור השרון, וכן בתקיפה ואיומים על שוטרים שעצרו אותו.
את עינינו תפס האזכור כי למרות ש"יוגב מוגדר במשטרת מרחב שרון כגנב רב-מעללים, ולחובתו נרשמו ארבעים הרשעות קודמות בגין עבירות רכוש ומאסרים על-תנאי" הוא הצליח להימלט מעונש "אחרי שהוכרז בלתי כשיר לכך".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3686869,00.html
פסק דין מ-2007 (ר' קישור) מדגים היטב את ההזניה הדדית שבין הפסיכיאטריה לבית המשפט:
יוגב "חלה במחלת נפש לפני שנים רבות והיה מאושפז במשך תקופות ממושכות בגין אותה מחלה, אך על פי חוות דעתו של הפסיכיאטר המחוזי מחלתו נמצאת בהפוגה מזה זמן רב, שומר על כושר השיפוט, ואין קשר סיבתי בין עבירותיו לבין מחלת הסכיזופרניה בה לקה." המדינה אף טענה כי "מחוות הדעת הפסיכיאטרית עולה כי הוא עושה שימוש לרעה במצבו הבריאותי, וללא אחיזה לכך במצבו הנפשי בפועל, עולה בידו, פעם אחר פעם, מליתן את הדין על מעשיו". יוגב לעומת זאת הסתמך על "הקביעות השיפוטיות כי...לא נמצא כשיר לעמוד לדין במקרים רבים בהם הוגשו נגדו כתבי אישום", ו"חוות דעתו של הפסיכיאטר אלטמרק" ש"מעידה על מחלוקת בין הפסיכיאטרים על מידת הקשר הסיבתי שבין העבירות שמבצע המשיב לבין מחלת הסכיזופרניה בה לקה"...
http://iaapa.org.il/image/users/46024/ftp/my_files/verdicts1/Yu_Yo.htm