מעשי הרצח של 2 הילדים בני ה-4 של אולגה בוריסוב ורג'ינה קרוצ'קוב והחשד להריגת הילדה רוז פיזאם מעידים כי נראה שישראל ויתרה לחלוטין על עיתונאות עובדתית וחוקרת והסכינה לתקשורת של דעות והשקפות – ומאלו הרי יש לכולנו בשפע... דוגמאות: כשפורסמו לראשונה תמונותיה של רוז פיזאם דיברה כל התקשורת על "חיוכה העצוב", מדוע? כנראה בשל מבנה צורת עיניה שקצותיהן מוטות מטה, אלא שכשנחשף האב בנימין התברר כי זוהי צורת עיניו. גם מבנה התא המשפחתי –אב המתאהב בכלת בנו- תוארה בתקשורת כתועבה מוסרית, אך לראש מיד קופצים כמה סרטים ואף קומדיות (-צרפתיות...) המתארות סיטואציה דומה.
בה'ארץ' מדווחת רותי סיני (בצילום) כי "מומחים בפסיכולוגיה חברתית וקרימינולוגיה אומרים, בזהירות, שייתכן וקיים אלמנט של חיקוי במעשיהן של בוריסוב וקרוצ'קוב. "החשיפה הסנסציונית של המקרים בתקשורת מגבירה את הסיכוי לחיקוי וגורמת תחושת הזדהות אצל אנשים שממילא מעורערים בנפשם וחולפות בראשם מחשבות על רצח או התאבדות"". העובדה ששתי האימהות שנשאלו על כך מכחישות זאת אינה משנה דבר. כמו כן היו כאלו שנזכרו ביצירתו של גיתה (-'יסורי ורתר הצעיר') שבזמנו עוררה גל חיקויי התאבדויות, אך יצירה קצת יותר מפורסמת של גיתה – דהיינו 'פאוסט' חלק א', רלוונטית יותר: היא מסתיימת בכלא היכן שגרטכן מחכה להוצאתה להורג לאחר שרצחה את תינוקם המשותף.
הרציחות כשלעצמן מאלצות את הפסיכיאטרים ללהטט בכל כלי השרלטנות של מקצועם בין שאיפת הציבור לנקם לבין התעמתות עם העובדה שמשפחתן של 2 האמהות תולות את ההתפרצות הרצחנית בלקיחת כדורים פסיכיאטריים "נגד דיכאון", מפתיעה ביותר העובדה שהן 'ידיעות' והן 'הארץ' מהיום עוברים על טענות אלו בשתיקה מוחלטת! ורק החינמון 'ישראל היום' מדפיס אותן. האם עיתונו של המליונר שלדון אדלסון משוחרר פיננסית מקידום מכירות של ברוני הסמים הפסיכיאטריים?
היבט עקבי אחר של 'הארץ' התומך בתורה הביולוגית של הפסיכיאטריה המעריכה את מידת "אנושיותו" של האדם לפי "ערכו" הביולוגי: רותי סיני מצטטת "מחקרים חשפו מאפיינים משותפים: הילדים היו בעלי צרכים מיוחדים שעול גידולם הטיל מעמסה נפשית, פיזית וכספית". ב-7.9.08 מדווח 'הארץ' על תביעת פיצויים בה זכו זוג הורים ב-14 מיליון שקל משום ש"השופטת קבעה כי אבחון נכון היה מביא את ההורים להפסקת ההריון ולמניעת הולדתה של הילדה הפגועה".